ידיעה כתובה |

: לא מוגנים – מעצר נערים בירושלים המזרחית

חברה נכתב על ידי

דו״ח חדש שמפרסמים היום בצלם והמוקד להגנת הפרט, "לא מוגנים – מעצרם של נערים בירושלים המזרחית", חושף כיצד מפרות הרשויות הישראליות – המשטרה, שירות בתי הסוהר ומערכת בתי המשפט – באופן שיטתי ונרחב את זכויות האדם של מאות נערים הנעצרים מדי שנה בירושלים המזרחית.

מ-60 תצהירים שגבו המוקד להגנת הפרט ובצלם ממאי 2015 ועד אוקטובר 2016 עולה כי נערים בירושלים המזרחית מוצאים ממיטותיהם באמצע הלילה, נאזקים ללא כל צורך ונחקרים ללא שיחה מקדימה עם עורך דין וללא הוריהם, לאחר מכן הם נעצרים בתנאים קשים, כשמעצרם מוארך שוב ושוב למשך ימים ושבועות, גם לאחר שהחקירה הסתיימה. בחלק מהמקרים מתלווים למסכת זו איומים או קללות ואלימות פיזית. הנערים מושלכים למצב מבלבל ומאיים כשהם לבדם, מבלי שמוסבר להם במה הם נחשדים, מהן זכויותיהם, עם מי מותר להם להתייעץ, כמה זמן יימשך ההליך ומתי הם יוכלו לשוב למשפחותיהם.

לקריאת הדוח המלא

בניסיון לתת לגיטימציה למדיניות זו, עוטפות אותה הרשויות בהצדקות משפטיות שונות – בחריגים שנקבעו בחוק או מפרשות את ההגנות להן זכאים קטינים על פי חוק באופן טכני-מילולי. ואולם בכך רק יוצרות הרשויות מראית עין של התנהלות חוקית:

  • המעצר: מעצר קטינים הוא האמצעי המועדף על המשטרה ורק ב-13% מהמקרים שלגביהם נגבו תצהירים היא נמנעה ממעצר – למרות שהחוק קובע שמעצר קטין אמור להיות האמצעי האחרון.
  • איזוק: איזוק נערים אמור להיעשות רק במקרים חריגים. ב-81% מהמקרים נאזקו הנערים לפני שהועלו לרכב, 70% מהנערים נאזקו בחקירתם.
  • חקירה בלילה: החוק מתיר לחקור קטינים בלילה במקרים חריגים בלבד. רבע מהנערים שמסרו תצהירים נחקרו בשעות הלילה בניגוד לחוק. 91% מהנערים שנעצרו בביתם נעצרו בשעות הלילה וחלקם הגיע לחקירה לאחר לילה ללא שינה.
  • זכות השתיקה: רק ל-71% מהנערים שמסרו תצהירים הודיעו החוקרים על זכות השתיקה – אולם הרוב המוחלט של הנערים לא הבינו את משמעותה וחששו לשתוק.
  • הזכות לעורך דין: רק ל-70% מהנערים שמסרו תצהירים אפשרו החוקרים לשוחח עם עורך דין לפני החקירה.
  • הזכות לנוכחות הורים בחקירה: הזכות ניתנת לחשודים ולא לעצורים, אבל למשטרה יש שיקול דעת לאפשר זאת. 95% מהנערים שמסרו תצהירים נחקרו ללא הוריהם.
  • החקירה הפרונטלית: היעדר ההגנה והעובדה שהנערים נמצאים לבדם בחדר החקירות מאפשרות לחוקרים לפגוע בהם פיזית ונפשית – תוך ניצול הפרצות בחוק המאפשרות הפעלת אלימות בחקירה. 25% מהנערים שמסרו תצהירים לצורך דו"ח זה דיווחו כי החוקרים נקטו נגדם באלימות, 55% מהם דיווחו על צעקות, איומים וקללות מצד החוקרים. 23% מהם דיווחו כי מנעו מהם ללכת לשירותים ו-26% מהם דיווחו כי סירבו לבקשתם למזון ו/או שתייה. אופן חקירה זה הוא שהוביל, בין השאר, לכך שב-83% מהמקרים חתמו הנערים על הודאות, כאשר רובן היו בעברית והם לא הבינו על מה הם חותמים.
  • תנאי המעצר: החוק קובע כי יש לעצור קטינים בתנאים שהולמים את גילם. תנאי הכליאה במגרש הרוסים, לשם הועברו רוב הנערים שמסרו תצהירים לדו"ח זה, רחוקים שנות אור מתקנות אלה ואינם מאפשרים לעצורים לשמור על כבודם.

בהינתן כל אלה, אחת המסקנות העולות מהדו״ח היא כי לא ניתן לצפות לשינוי כל עוד המציאות בירושלים לא תשתנה מיסודה. זאת, בגלל שהיחס לנערים עצורים הוא חלק מהשליטה הישראלית באוכלוסייה הפלסטינית בירושלים המזרחית. כל עוד שליטה זו נמשכת, צפויות הרשויות הישראליות להוסיף ולהתייחס אל התושבים הפלסטינים בעיר כאל בני אדם שווים-פחות, על כל המשתמע מכך.

מביה"ס לחדר המעצר (לדף הכתבה ») ( Available in English » )

השליטה הישראלית בשטחים גובה מחיר גם מילדים ולא רק מהמבוגרים. במציאות של אלפי ילדים פלסטינים במזרח ירושלים, הם לא יודעים האם יחזרו הביתה בשלום לאחר משחק עם חבריהם בשכונה. בשנה החולפת נעצרו 350 ילדים רק בסילוואן. הגיל הולך ויורד, ילדים בגיל 6 או 10 נשלפים ממיטותיהם, או מדרכם לבית הספר לצורך חקירה או מסירת עדות וישנו מקרה של ילד בן 4 שהוזמן לחקירה במשטרה.
הופק ע"י: | עלה ב: 09/01/2014

  כתבות ווידאו שחבל לפספס