תמלול הכתבה: מביה"ס לחדר המעצר
זה לא חדש שהשליטה הישראלית בשטחים גובה מחיר גם מילדים ולא רק מהמבוגרים. ילדים בגיל 6 או 10 נשלפים ממיטותיהם, או מדרכם לבית הספר לצורך חקירה או מסירת עדות. על מעצר ילדים פלסטינים תושבי ישראל בכתבה הבאה.
קריינות: בכל פעם מחדש חוזרות ועולות התמונות האלו - ילדים הנשלפים מביתם משגרת הילדות אל חדרי החקירות.
סאהיב אלוואר: בפעם הראשונה עצרו אותי בדרך לבית הספר, הייתי בן 13, קפצו עלי מסתערבים והכו אותי.
מוסלם עודה: תפסו אותי כשהלכתי לכיתה שלי, והכו אותי בעין ושברו לי הגולגולת.
מואת' שלודי: בחקירה החזיקו אותי והרביצו לי, לקחו אותי לחדר 4 (במגרש הרוסים) הרביצו, בלי שום חקירה שום דבר. לקחו אותי, הרביצו לי ואז החזירו אותי.
קריינות: זו המציאות של אלפי ילדים פלסטינים במזרח ירושלים, שלא יודעים האם יחזרו הביתה בשלום לאחר משחק עם חבריהם בשכונה. בשנה החולפת נעצרו 350 ילדים רק בסילוואן.
סהר עאבסי: הגיל של הילדים הללו הולך יורד כל הזמן. יש לנו מקרה של ילד בן 5.
קריינות: אז איך יתכן שלמרות חוק הנוער שעבר בכנסת לפני מספר שנים הילדים עדיין חשופים להליכי חקירה אלימים?
סביונה רוטלוי: קיימת אפליה לגבי חוק הנוער וחוק המעצרים לגבי קטינים במזרח ירושלים.
עאמר יאסין: איזה דחיפות יש במעצר ילד בן 13 בשעה 5 בבוקר?
קריינות: רוב הילדים נעצרים בשעות הלילה, בטענה שזו הדרך היחידה של המשטרה להגן על השוטרים.
עאמר יאסין: לצערנו הרב השופטים לרוב מסתפקים באישורים פורמליים, שמוצגים להם על ידי המשטרה, שיש בהם בכדי לפטור אותם מהחובה שהחוק מטיל עליהם.
סביונה רוטלוי: אם קטין לא נתפס בשעת מעשה וחושבים שהוא עד למעשים אחרים, אז הדרך הרגילה היא קודם כל לשלוח לו הזמנה, אז אני יודעת גם את הטיעון הנגדי שמושמע שהדואר לא עובד שם, אבל אני חושבת שזו תפקידה של מדינת ישראל לדאוג שיהיה שם גם דואר.
מוסלם עודה: זרקו אותי לג'יפ, הכו אותי בבטן, ואני התחלתי להקיא.
עאמר יאסין: רוב רובם של הילדים מדווחים על אלימות שהופעלה כלפיהם במהלך המעצר.
סהר עאבסי: שמונים אחוז מהמקרים תיעדנו התעללות פיזית ומילולית ופסיכולוגית.
עאמר יאסין: היו לי מקרים של ילדים שהובאו לתחנה וכשבקרתי אותם נדהמתי לגלות סימני אלימות קשים על הגוף שלהם.
סביונה רוטלוי: ראיתי מקרים שילדים ממש עושים את צרכיהם במכנסים מרוב פחד.
עאמר יאסין: ונציג המשטרה עומד זקוף בבית המשפט, ואומר פשוט "זה לא נכון".
זה מצבים שאני כעורך דין מרגיש קצת חסר אונים מול המערכת הזאת.
קריינות: כיצד משפיע המצב הזה על הילדים וההורים? במרכז ואדי חילווה בסילוואן, מנסות העבדות לסייע לילדים ולמשפחות.
סהר עאבסי: חלקם צריכים מעקב רפואי אחרי השחרור, יש להם בעיות הרטבה וסיוטים בלילה, נדודי שינה, וחרדות, חלק בוחרים להסתגר בעצמם ואצל כולם יש השפעה רעה על הלימודים שלהם בביה"ס.
זה משפיע על ההורים יותר מאשר על הילדים, כי הם לא יכולים לעשות דבר כדי להגן על הילדים שלהם. והילדים מצפים מההורים להיות הכוח שמגן עליהם.
סאהיב אלוואר: עוד בעיה שהם זורקים רימוני גז על בית הספר, ומחכים לנו ברחוב כדי לעצור אותנו בדרך לבית הספר, כדי שהילדים יפחדו ללכת לכיתות.
סהר עאבסי: רוב הילדים נעצרים בדרכם הלוך או חזור מבית הספר, למה הג'פים האלו עוקבים אחריהם לבית הספר?
סביונה רוטלוי: למעשה רוב העיקובים הללו נעשים כדי להפחיד את הילדים הללו או כדי לגרום להם לשתף פעולה.
הם יוצרים את האויבים שלעצמם על יד המדיניות הזו.
קריינות: על רקע המגעים ומשא ומתן מועלת בצד הישראלי הטענה שאין תרבות וחינוך לשלום אצל הפלסטינים ולכן אין עם מי לדבר. אנחנו שואלים האם הילדים הללו לומדים את השנאה בבתי הספר של הרשות או במרתפי החקירות של מגרש הרוסים?
מגיש: היתכן שאם הדואר היה עובד במזרח ירושלים, לא היו מעצרי ילדים?
במהלך הכנת הכתבה ביקשנו לראיין את ראשת הועדה לזכויות הילד בכנסת - חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס - ונציג מהמועצה הלאומית לשלום הילד, בראשות יצחק קדמן. שניהם סרבו להתראיין לכתבה, למרות שילדי מזרח ירושלים, הם תושבי ישראל, שאמורים ליהנות מהגנה ככל הילדים.
סוף תמלול הכתבה: מביה"ס לחדר המעצר
ממש "רחמים" על הילדים של היום – המחבלים של מחר….
המשפט המוביל אמור להיות – הקם להרגך השכם להרגו !! זו זכות ההגנה העצמית וכל השאר בולשיט !!
רק בבתי ספר של ערבים בגדה , עדיין תמצא שיעורי חשבון כדלקמן: ( ספרות שנמצאה )
ילדים ילדים – 3 ערבים פוגשים 3 יהודים כמה זה יוצא ביחד ??
לא , לא,מה פתאום 6 ? רק 3 כי הערבים הורגים את היהודים !!
אז מי מעיז לקבוע שניצני השנאה הם במגרש הרוסים ??
ניצני השנאה הם בחינוך הערבי , וזאת לצערי,קשה מאוד לתקן גם אחרי דור שני דורות ויותר.
במצב הנוכחי השלום בין 2 העמים דומה יותר לסיפורי שלגיה מהאגדות.