יום ראשון   27-09-2020
עדכון חדשות |

: "עבודה עברית" – לא חוקית

חברה נכתב על ידי

ביום ראשון (15.10.17) קיבל בית משפט השלום בירושלים תביעה נגד אתר אינטרנט בשם "לוח עבודה עברית" שמאפשר למחפשי עבודה ולעסקים המחפשים עובדים לפרסם עצמם באתר, בתנאי שמחפשי העבודה הם יהודים ולמעסיקים עובדים יהודים בלבד. ערבים אינם רשאים לפרסם עצמם באתר.

"עבודה עברית" הוא אתר אינטרנט המציע שירותי פרסום של עסקים, משרות ועובדים "על טהרת עבודה עברית" כלומר מחפשי עבודה ועסקים יהודים בלבד. באתר אף מצויין שהם עורכים בדיקות כדי לוודא שמחפשי העבודה ובעלי העסקים המפרסמים באתר אכן יהודים. באתר מדגישים שיש סכנה בהעסקת עובדים "שאינם בני ברית". בנוסף לזאת, יש בו "סיפורי עבודה עברית", שם מופיעות תגובות של משתמשי האתר ובהן מסופר על "התחושה הטובה שבהעסקת יהודים" ועל כך ש "כשכל הפועלים הם יהודים זה הרבה יותר כיף".

אתר הבית של אתר "עבודה עברית"

בתביעה שהגישו בשנת 2014 המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל דרשו הארגונים פיצוי בשל ההפליה על בסיס לאום בה נוקט האתר, באופן שמפר את חוק איסור הפליה במוצרים ובשרותים. אל התביעה הצטרפה כידידת בית המשפט נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד העבודה הרווחה, במטרה "לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ומימושן".

נציבות השוויון הגישה לבית משפט באמצעות הנציבה, עו"ד ג'נט שלום, נייר עמדה שאומר כי "בפרסום לוח מעסיקים ארצי המפרסם בריש גלי עסקים המעסיקים יהודים בלבד במטרה לשכנע את הציבור להימנע מהעסקת עובדים שאינם יהודים, ועובדים ערבים בפרט, יש פגיעה עמוקה בעיקרון השוויון"

בפסק הדין קיבל בית המשפט את התביעה ואת עמדת נציבות השיוון. השופטת דחתה את טענת האתר, לפיה חוק איסור אפליה מתיר הקמת מסגרת שתפקידה לדאוג ליהודים ולהעדיפם על פני אחרים, וקבעה כי פרשנות זו "עומדת בסתירה ללשונו הברורה והחד משמעית של החוק, האוסר על הפליה במתן שירות ציבורי מחמת גזע, דת או לאום, ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק לקדם את השוויון ולמנוע הפליה במתן שירותים". השופטת קבעה כי הטענה שערכי המדינה כמדינה יהודית מצדיקה הפליית אזרחים על בסיס דת או לאום נדחו בפסיקת בית המשפט העליון ומפנה לדבריו של השופט רובינשטיין "היותה של המדינה יהודית… אינה סותרת את אופייה הדמוקרטי ואת שאיפתה למתן שוויון זכויות – ההיפך הוא הנכון. לא בכדי בחרו מנסחי מגילת העצמאות לבסס את החירות, הצדק והשלום אשר יעמדו בבסיסה של המדינה".

השופטת, עינת אבמן-מולר, דחתה את הטענה לתחולת החריגים הקבועים בחוק איסור אפליה הן החריג בדבר אופיו ומהותו של השירות שכן השירות הניתן באתר – פרסום עסקים ובעלי מקצוע – אינו מחייב התייחסות שונה ליהודים וערבים אלא דווקא להיפך, בשוק העבודה המחוקק שואף לנורמות של שוויון והעדר אפליה. השופטת קבעה גם כי בהיות המרכז הרפורמי ומרכז מוסאווא ארגונים העוסקים בהגנה על זכויותיהם של אזרחים ערבים ולכן הם יכולים להגיש תביעה לבית המשפט.  נקבע כי בעקבות העובדה שמדובר בציבור רחב שנפגע ונוכח הצורך לייצר הרתעה אפקטיבית – נפסקו פיצויים בגובה של 40,000 ש"ח.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס