יום ראשון   25-08-2019
עדכון חדשות |

: איום על הכנרת ומקורות המים בצפון

סביבה נכתב על ידי

ביום שלישי ה-31/1/17 התכנסה הועדה למדע וטכנולוגיה בכנסת למעקב אחר הפקת הגז והנפט בטכנולוגיות לא קונבנציונאליות בצפון הארץ.
ארגון "מגמה ירוקה" מתריע:"היעדר חקיקת נגד מעמיד את הכנרת ומקורות המים בסכנה".

במהלך חודש מרץ מתכננת חברת "אפק", אשר נשלטת ע"י תאגיד אמריקאי, לבצע לכאורה קידוח ניסיון ומבחן הפקה בטכנולוגיות בלתי קונבנציונלית, סמוך לשמורת יהודיה ברמת הגולן. קידוחים אלו נמצאים באזור עשיר במקורות מים הכרחיים למדינת ישראל, בהם הכנרת וכן נחלים רבים בסביבה. הפגיעה הינה הרסנית לסביבה ובפרט למקורות המים, במקרים של דליפה או אסון אף יכולה להוביל להרס מוחלט של מקור המים דוגמאת הכנרת או מי תהום תת קרקעיים. פגיעה במקורות מים וקידוחי נפט בלתי קונבציונלי פוגעת כבר היום במרקם החיים הכפרי בגולן ובייחוד בחקלאים ברמת הגולן.

דו"ח הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה מאשר את הטענה כי שימוש בשיטת ה-"פראקינג" מזהם את מקורות המים באזורים בהם מתבצע קידוח ועלול ליצור סדיקה הידרולית.
שיטות ההפקה כוללות בין היתר שימוש בהחדרת נוזלים מלאים בכימיקלים שונים, מתכות כבדות וממסים אורגנים לצורך המרצה והפקת הנפט. שיטות אלו דורשות קידוחי בארות רבים בפני השטח, חימום הקרקע ושימוש בכמויות מים אדירות ואף לחצים גבוהים להפקת הנפט.

400px-Fracking

סדיקה הידרולית-שטח נרחב המכוסה על ידי קידוחי פראקינג בארצות הברית. (מתוך ויקיפדיה)

ארגון "מגמה ירוקה" טוען שכיום החוק הישראלי חסר בתקנות והוראות מדויקות ביחס לטכנולוגיות לא קונבנציונליות להפקת נפט, להלן רשימה חלקית שהעלה בישיבה לנושאים הדורשים את טיפולה של הכנסת:

שקיפות –  הרכב נוזלי הסידוק, ציוד שישמש בתהליך, דיווח על פעולות בזמן אמת, שימוש במקורות מים ועוד.
שיתוף ציבור  – שיתוף ציבור באישור תוכניות הפקה, שיתוף ציבור בפיקוח ועוד.
אמצעי התמודדות עם אסון – פירוט הכלים והאמצעים הנדרשים לטיפול באסון, זיהום מים, דליפת נפט וחומ"ס.
תוכנית הפקה מפורטת – הערכת סיכון לרעידות אדמה, עמידות בארות ללחץ, איטום בארות, החזרה למצב קודם ועוד.
תקנות בטיחות וחומרים מסוכנים – ציוד בתהליך, חמורי בנייה, איטום בארות, טיפול בפסולת, מניעת רעש ועוד.
תקנות סביבתיות ובריאותיות – מניעת זיהום אוויר, קרקע ומים, הגבלה של חומרים כימיים בתהליך (BTEX ) ועוד.
בטחונות וערבויות כלכליות – חובת ערבויות ואמצעים במקרה של אסון ו/או דליפה ועוד.

knesset

מתוך דיון הועדה בכנסת (צילום: "מגמה ירוקה")

ח"כ תמר זנברג (מרצ): "אני רוצה לקחת ספציפית את הדוגמה של רמת גולן. חברת "אפק" התחילה בקידוחים שיתאימו ללשון החוק וקראה להם "קידוחי ניסיון" ב-2014 הייתה עתירה של התושבים ומ-"אפק" מסרו שמדובר רק בקידוח ניסיון ולא בהפקה מסחרית. בחודש מרץ הקרוב יתחיל קידוח וגם הוא בהגדרה של קידוח ניסיון. לגבי הקידוח הקודם נשאלה השאלה האם יש כוונה להשתמש בשיטות בלתי קונבנציונליות והם אמרו שלא. גם לגבי הקידוח הזה נשאלה אותה שאלה ועדיין לא ניתנה עליה התשובה. כל זה כשלא נכתבה מדיניות מנחה. השאלה איך אנחנו מפקחים על זה ומונעים את זה".

כבר בשנה שעברה ניסתה חברת "אפק" לקבל אישור להמשך קידוחי ניסיון למציאת נפט בדרום הגולן.

ויקטור בריודין מנהל תחום בקרה הנדסית, יחידת נפט, משרד התשתיות: "הרוב המכריע של הקידוחים קונבנציונליים, 10 אחוז מהם עשויים להיות בלתי קונבנציונליים – הכוונה היא לקידוחים אופקיים או לקידוחים בשכבות מסוימות כגון פצלי שמן".

חן מיגאל, מובילת המאבק נגד קידוחי הנפט המזהמים ברמת הגולן מטעם ארגון "מגמה ירוקה""בחוק הנפט היום קיימות פרצות גדולות וחסרות אחריות המאפשרות ליזמים לעשות ככל העולה על רוחם על חשבון שטחים ציבוריים ששייכים לכלל תושבי ישראל ואין להם בלעדיות עליהם. מדובר כאן בסיכון גדול מדי של מקורות מים, שאם לא יעשה שינוי בחוק פשוט יזוהמו ללא היכר במקרה "הטוב" וילכו וידעכו במקרה הגרוע. על הועדה היום לפעול ולעצור את קידוחי הניסיון של חברת "אפק" ברמת הגולן עד להשלמת החקיקה להגנת מקורות המים והסביבה."

ח"כ דוד ילין (יש עתיד) סיכם את הדיון: "המטרה שלנו היא בהחלט להגיע להסדרה של התחום, להסכמות ובהמשך להתאמה של החקיקה או לתקנות ולרגולציה מתאימה, כדי שנדע שאנחנו שומרים על הקרקע ועל המים. אנחנו לומדים מארה"ב ששם נעשה שימוש בטכנולוגיה פיראטית ובעקבות כך אזורים שלמים נכחדו מבחינה חקלאית, משם אנחנו מפיקים לקחים ורוצים לשמור על המדינה הקטנה שלנו".

לדברים נוספים שנאמרו בועידה לחצו כאן.

שמורת יהודיה. צילום: ויקיפדיה, Hanay

שמורת יהודיה. צילום: ויקיפדיה, Hanay

 

רוצים להצטרף למאבק נגד הקידוח בצפון? חתמו עכשיו על העצומה באתר "מגמה ירוקה"

 
 

הוספת תגובה לכתבה