מספר עתירות הוגשו לבג"ץ בקריאה למדינה לטפל בליקויים החמורים בתנאים במתקן "חולות".
ארגוני זכויות אדם מספרים על צפיפות מרובה במתקן "חולות", ציוד בלתי מספק שניתן על ידי שב"ס, שירות מחפיר של רשות האוכלוסין וההגירה במתקן ומחסור בפעילויות חינוך ופנאי. על אף שכאמור, הציוד ששב"ס נותן לא מספק, יש איסור להכניס ציוד אישי למתקן.
העתירות הוגשו בשם שישה מבקשי מקלט השוהים במתקן והגישו אותן הקליניקות המשפטיות במסלול האקדמי במכללה למינהל ובאוניברסיטת ת"א וארגוני זכויות האדם, המוקד לפליטים ולמהגרים והאגודה לזכויות האזרח. עורכי הדין שהגישו את העתירות הם עודד פלר, אבינעם כהן, ענת בן דור ואלעד כהנא. הליכים אלה מצטרפים לעתירה ביחס לאיסור על הכנסת מזון למתקן.
"מדובר במתקן כפייה, בו ישנם מבקשי מקלט ופליטים, קורבנות רצח עם, קורבנות סחר ועבדות, קורבנות עינויים, קורבנות עבירות מין, אלימות וטראומה, בעלי מוגבלויות פיזיות או נפשיות, חולים במחלות כרוניות, אנשים מבוגרים", מזכירים עורכי הדין. "כל השוהים הם סודנים ואריתראים – אנשים שאינם מורחקים מישראל בשל הכרתה בכך שאי אפשר לעשות זאת." בעתירות מודגש כי למתקן חולות "אין נוהל הפעלה פומבי ומגובש. כתוצאה מכך, בכל עניין בו לא נקבעו כללים, פועל שב"ס בדרך היחידה המוכרת לו – כפי שנהוג בבתי סוהר, על אף שהמקום לא הוגדר ככזה."
"אנשים שעד לפני חודשים ספורים ניהלו חיים עצמאיים ובוגרים מבלים חודשים על חודשים בחוסר מעש. השעמום נורא, וזה מוביל בתורו לתסכול, ללחץ ולייאוש. מדובר בפגיעה חמורה בכבודם של השוהים במתקן", מוסיפים עורכי הדין בנוגע למחסור בפעילויות חינוך ופנאי.
טענה בולטת היא שהמצב במתקן "חולות" אינו מקרי ושתפקידו הוא לייאש את השוהים בו ולגרום להם לעזוב מרצון.
- צפו בכתבה על הצגה שהעלו ישראלים ומבקשי מקלט:
הוספת תגובה לכתבה