בימים האחרונים נכנסו לתוקף שתי החלטות מועצה חדשות, שנחתמו על ידי שר האוצר, המאפשרות מסחור של חלקת התעסוקה ובניה מסיבית של יחידות דיור בחלקת המגורים במושבים. פורום הקרקעות הודיע כי הוא מתנגד ל"מסחור קרקעות המושבים והפיכתם לנדל"ן מניב".
טרם קבלת ההחלטות קרא פורום הקרקעות לצדק חלוקתי (שכולל את האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית מזרחית, תהודה ואח') למועצת מקרקעי ישראל ולשר האוצר, להתנגד לקבלת ההחלטות השערורייתיות, לדבריהם, מפני שהן נוגדות את מדיניות המקרקעין ולא תוכלנה לעמוד בביקורת שיפוטית. למרות קריאות הפורום, לאחרונה החליט שר האוצר בכל זאת לחתום על ההחלטות ובכך הן למעשה נכנסו כבר לתוקף.
בפורום מכנים את החלטת מועצה 1458 ("שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים") " פגומה ובלתי סבירה" ומבקשים להסביר, "ההחלטה זו מתירה השכרת משנה של הפל"ח (פעילות לא חקלאית) ומפירה באופן בוטה את פסיקות בג"ץ בעניין פורום הערים העצמאיות והאגודה לצדק חלוקתי נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח' (בג"ץ 1207/04 ו- 6403/07) במסגרתו נפסלה האפשרות להשכיר את המבנה המסחרי בחלקת המגורים. שכן, התרת השימוש הלא חקלאי בקרקע נעשתה בגדר "רע הכרחי" ולא במטרה לפרוץ את גבולות התעסוקה החקלאית".
על פי ההחלטה, שחלה על מספר רב של מבנים מסחריים, הם יוכלו להיות מושכרים כעת לכל המרבה במחיר. על פי פורום הקרקעות, מדובר בלא פחות מ 25,400 שטחי מסחר במושבים. אשר במסגרת ההחלטה הנ"ל תותר השכרה בלתי מפוקחת שלהם. "מלבד העובדה שמדובר במתנה יקרה שמוענקת למגזר אחד בחברה, הרי שההחלטה צפויה לפגוע בפרנסת החוכרים במגזר העירוני, תאיץ מגמות של פרבור ועשויה להגדיל את הפערים הגדולים ממילא בחברה הישראלית", אומרים בפורום.
ההחלטה השנייה שגם היא נחתמה ונכנסה לתוף לאחרונה, היא החלטת מועצה 1464 "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, או אגודה חקלאית שיתופית" שמעדכנת את זכויות המגורים בחלקה א' ומסירה כל הגבלה לגבי גודל ומספר יחידות הדיור, שיבנו הכל לפי התמ"א. כלומר בתשלום של 33% רוכש בעל הזכויות בנחלה את כל זכויות הבניה בהתאם לתמ"א הנוכחית והעתידית.
לדברי עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות: "מדובר על סדרת החלטות חסרות אחריות שמעניקות זכויות יקרות ערך למעטים בקרקעות הציבוריות מבלי שנבחנה עלותן לקופה הציבורית. הארגונים החברים בפורום הקרקעות לצדק חלוקתי שוקלים בימים אלה הגשת עתירות נגד ההחלטות הבעייתיות" .
ובעיקר מבקשים בפורום להדגיש כי שתי ההחלטות התקבלו ללא חוות דעת כלכלית וללא שקילת מלוא השיקולים הרלוונטיים – כך למשל עלות ההטבות שכלל לא נבחנה.בנוסף גם לא נערכה בחינה מעמיקה של ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטות, כולל הצגת נתונים עובדתיים והשפעתם על המגזר העירוני.
