הדו"ח החדש של ארגון "עמק שווה" מעלה את הטענה כי ”מערכת החוק והמשפט הישראלית נרתמת ביודעין או שלא ביודעין לתת תוקף לפעילותן הפוליטית האינטנסיבית של ממשלות ישראל למען ביסוסה וחיזוקה של הזהות היהודית במקומות הקדושים."
"עמק שווה" הוא ארגון של ארכיאולוגים, תושבים ופעילים חברתיים. הארגון עוסק במקומה של הארכיאולוגיה בחברה הישראלית ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. הארגון הוציא את המסמך "מקומות קדושים יותר וקדושים פחות בישראל". בדו"ח זה נבחנת ההתמודדות של רשויות המדינה ומערכת החוק והמשפט בישראל עם סוגיית המקומות הקדושים.
בעמק שווה אומרים: "רשויות המדינה, החוק והמשפט הישראליים משתדלים ליישב את העקרונות ההיסטוריים שירשו מן העות'מאנים והבריטים, את זכויות היסוד שוויון וחופש הדת ואת החקיקה הבינלאומית עם מדיניותן העקבית של ממשלות ישראל – העדפתם והרחבתם של המקומות הקדושים ליהודים ברחבי הארץ ובירושלים בפרט."
על פי המסמך, היחס של מדינת ישראל למקומות הקדושים מהווה מעין "בלגן מאורגן" שמטרתו לאפשר עמימות וגמישות ניהולית של האתרים. גמישות זו משרתת את הצורך לנהל את המקומות הקדושים ברגישות, וגם מאפשרת תהליך איטי של הקניית אופי יהודי יותר למקומות הללו ושליטה רבה יותר של המדינה עליהם, באופן רשמי יותר או פחות.
מקומות קדושים רבים מהווים גם אתרים עתיקים. לכן, הדו"ח, שכתב עורך הדין איתי מק, עוסק גם בניגוד אינטרסים שטבעי שיתקיים בין גופים ציבוריים, הממונים על שימור העתיקות, לגורמים דתיים, החותרים לייעד את אותם מקומות לקיום טקסים דתיים. לטענת "עמק שווה", נראה כי במציאות הישראלית מתקיים שיתוף פעולה בין רשות העתיקות לגורמים הדתיים וכי ביחד הם מעצבים מחדש את המקומות הקדושים.
אם כך, מהי המטרה הסופית שלטובתה נרתמים גורמים רבים כל כך?
הוספת תגובה לכתבה