עדכון חדשות |

: 12,000 אנשים לא רצו לדבר

חברה נכתב על ידי

שני מקורות "תיעדו" את פאנל הסרבניות שהתקיים בשבוע שעבר, 19.04.16. אחד מהם זכה לפופולריות רבה, אך מה המסר?

לכיכר הבימה הגעתי "משימתית" להפליא. היה עלי לצלם, לראיין ולערוך כתבה על הפאנל של שלוש הסרבניות שהתקיים באותו יום. אך כאשר הגעתי עם הציוד על הגב, מוכנה ומזומנה לצלם במלוא הרצינות, מצאתי קבוצת פעילות ופעלים מתאספים יחד ברוגע, פונים לעוברים ושבים על מנת לחלק עלוני מידע ומדברים בשקט.

בתחילת הדיון תאיר קמינר, איידן קטרי ועמרי ברנס הציגו את עצמן ואת הבחירה שלהן לסרב לשרת בצבא. הן ענו על שאלות מהקהל ועל שאלות שנועה לוי, סרבנית ותיקה בעצמה, שהנחתה את הדיון, העלתה.

היו לעיתים הפרעות, אך סך הכל הדיון היה שקט. אני עמדתי וצילמתי, נפעמת ממה שחופש הביטויי בדמוקרטיה הישראלית, מוגבלת ככל שתהיה, יכול לאפשר. קבוצת פעילות ופעילים יכולים לשבת במקום ציבורי עם מיקרופון והגברה ולדבר על אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת במדינה – סרבנות. ואם זה הכוח של חופש ביטוי במדינה שבה הדמוקרטיה אינה לכולם, מה אפשר להשיג עם חופש ביטוי מלא?

"חיילים שומרים עליכם, זה מה שאתם עושים?" צעק איש שהגיע למקום והוסיף טיעונים מסוג זה, איש על אופניים התקרב אליו והחל להשמיע מוסיקה צורמת בקול גבוה. לא ממש היה אפשר לדבר. תאיר חייכה במבוכה, נועה ביקשה ממישהו ללכת לנסות לדבר איתם והמשתתפים ניסו להמשיך כרגיל. "מי זה הבחור שמרעיש?", שאלה נועה לוי כשהיה ברור שאי אפשר להמשיך. "בחור עם האופניים, רוצים שתדבר", היא קראה לעברו. "אנחנו רוצים לתת לך לדבר". למיקרופון הוא לא הגיע, הוא המשיך לעמוד שם, להרעיש ולחייך וצילם בטלפון את המתרחש.

בסרטון שהוא צילם נתקלתי במקרה, מישהו שאני מכירה שיתף אותו בהזדהות. 12,395 אנשים אהבו את הסרטון, נכון לזמן כתיבת הכתבה. מעל ל-3,000 אנשים שיתפו אותו. ומה רואים בסרטון? את הבחור עומד ומחייך על רקע הדיון כשהצליל הצורם נשמע ובזה אחר זה מתקרבים אליו משתתפים, דורשים שיפסיק ומביעים התנגדות. "ראיתי הפגנה של שמאלנים,הצטרפתי. לא אהבו ככ את המוזיקה שלי :/", הוא כתב.

טיעון ממשי לא תשמעו שם, גם ויכוח רציני לא. ככל הנראה לא היה לו מה להגיד אך גם לא התאים לו שהסרבניות ידברו. אבל הדעות של האיש המסויים הזה הן לא מה שמטריד אותי. שנים עשר אלף האנשים שאהבו את מה שהוא עשה הם הבעיה מבחינתי. מעל לעשרת אלפים אנשים לא מעוניינים להתווכח או אפילו לצעוק אלא פשוט להשתיק.  

במהלך הדיון קיבל את המיקרופון תושב גוש עציון ואמר בשקט, בלי לצעוק: "הדעות של יהודים שיושבים פה, ישראלים, שמגדירים את עצמם ישראלים, זו חציית גבול וקו מאוד מאוד אדום. עובדה שאין פה הרבה אנשים". הלוואי שיכולתי לספר כי כל פעילי השמאל במקום ישבו בשקט והאזינו ולאחר מכן קיימו ויכוח תרבותי, אבל היו קריאות ביניים שאותן נועה לוי הייתה צריכה לעצור. "האירוע הזה הוגדר מראש כאירוע של דיון פתוח עם דעות שונות, שאנשים יכולים לבוא ולהתווכח", היא הזכירה. מחנה השמאל אינו מושלם, גם תנועת הסרבנות לא, אבל אצלם קיים בסיס של שאיפה להידברות.
אני מקווה לזכור תמיד לתת לצד האחר לדבר.
  • לצפייה בכתבה על פאנל הסרבניות:
  כתבות ווידאו שחבל לפספס