דעה: סיפורי ילדים שמקבלים את כולנו

סופרות וסופרי ילדים ממליצים על יצירות ספרותיות לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות.

האגודה לזכויות האזרח פנתה אל סופרות וסופרי ילדים וביקשה מהם לבחור יצירה ספרותית המעבירה מסר נגד גזענות באופן ישיר או עקיף. הפרויקט נערך לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות שהתקיים ביום שני, 23.03.16.

מתוך עמוד הפייסבוק של האגודה לזכויות האזרח בישראל

הסופר ינץ לוי המליץ על ספר הילדים הקלאסי "דירה להשכיר". בהסבר שפורסם על ידי האגודה לזכויות האזרח לוי כתב: "הסיפור "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג הוא ייחודי, מכיוון שהוא הופך את היוצרות המקובלות: בדרך כלל מספרים על קבוצה שאינה מקבלת את היחיד השונה, שהוא חדש בקבוצה. לעומת זאת, ב"דירה להשכיר" מסופר על דיירים פוטנציאליים חדשים שמטילים דופי בחברים בקבוצה."

"הסיפור הוא עבורי משל לגזענות כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרבה מקומות ותקופות בעולם שבהם מיעוט, שהגיע למרחב חדש, פסל, השפיל וניצל את ילידי המקום. המיעוט שהגיע מרחוק לא מצא את הדרך להשתלב בחברה המקומית וללמוד אותה, אלא להפך: ניסה "לחנך" אותה, לשלוט בה ולעתים אף להכחידהּ. ההיסטוריה מלמדת אותנו שפעמים רבות הדברים מגיעים לכדי אבסורד, ובמהרה ילידי המקום נחשבים לגורם מפריע, מסוכן, דמוני, שדרכיו חשוכות ובלתי מקובלות."

אפרים סידון המליץ על המחזה המבוסס על הספר שכתב יחד עם יוסי אבולעפיה, "מעלה קרחות". את הספר אבא שלי הקריא לי פעמים רבות כשהייתי קטנה. הלקח של הספר עם הציורים המקסימים והנושא ההומוריסטי היה ברור: המראה החיצוני אינו מה שמשפיע על היכולת והפחד מהשונה ממך מתגלה כחסר היגיון. עם זאת, עד היום אף פעם לא חשבתי על הספר בהקשר של גזענות. וזה הכוח של ספרות הילדים, היא לא חייבת להיות (ולדעתי, עדיף שלא תהיה) מניפסט חינוכי. ספר ילדים יכול להיות צבעוני ומצחיק ומעניין ולהעביר בדרך שקטה ונעימה, כמעט כמובן מאליו, מסרים של קבלת האחרת והאחר.

"לטעמי, הדרך היעילה, וגם המעניינת ביותר ללחום בגזענות היא באמצעות ספרים שבהם האחר הוא מובן מאליו והאחרות כלל איננה העניין", כתבה בהמלצתה על ספרי משפחת המומינים הסופרת שהם סמיט. "במהדורות הקודמות קראו להם "משפחת החיות המוזרות", ואמנם לפנינו יצורים לא מוכרים. אלא שבשביל טובה ינסון שום יצור אינו מוזר, כל התנהגות וכל שיגעון מתקבלים באמפתיה, והיא לעולם איננה מטיפה לקבלת השונה אלא מתארת אותו באהבה, לעתים באירוניה, כפי שמתארים ילד אהוב."

ואולי התפקיד של ספרות הילדים הוא באמת לא רק לתווך בין הילדים והילדות לבעיות שבמציאות, אלא גם ליצור עבורם מציאות טובה יותר. אני חושבת שככל שהמודעות החברתית מתפתחת, קשה יותר "לקבל את האחר". לכן, כפי שספרי ילדים מציירים פנטזיה על ממלכות ומפלצות, הם יכולים לצייר גם פנטזיה של עולם מקבל יותר, שבו שונות מתקבלת בחיבה.