ידיעה כתובה |

: כדורסל הנשים נתקל במיזוגיניה ולסבופוביה

תרבות נכתב על ידי

לפני מספר ימים פרסם בצלאל רביב, שניסה לגייס חסויות לגביע המדינה בכדורסל נשים, סטטוס (שהפך לויראלי) בעמוד הפייסבוק שלו ובו הוא מספר על החסמים הרבים בהם נתקל ובעיקר על המיזוגניה והלסבופוביה שקיימת בחלק גדול כל כך מהחברות העסקיות. החברות נמנעות מלתת חסויות לכדורסל נשים- "אנחנו לא מעוניינים לפנות ללסביות, זה לא הקהל שלנו".

רביב מספר כי כחלק מהניסיון לגייס חסויות לגביע המדינה בכדורסל נשים הוא הגיע לפגישה במשרדי חברה עסקית מסויימת עם מנכ"ל החברה והבעלים שלה, "ברגע שהתיישבנו ניגשתי להציג בפני שניהם את המדיות בגביע הנשים. בעל החברה קטע אותי ואמר בקריצת עין סחבקית גבר אל גבר: 'ספורט נשים זה של לסביות… אנחנו לא מעוניינים לפנות ללסביות, זה לא הקהל שלנו". גם כאשר ניסה רביב להתקומם כנגד האמירה הלסבופובית ולדבר על כך שגם נשים הן לקוחות של החברה וקונות בחנויות שלה, הוא תקל בתגובת ה"לא רלוונטי".

דווקא ביום האישה, בו חברות מסחריות רבות פונות, לפתע, לנשים ומנסות לסחוט מהן כסף ע"י קמפיינים המופנים אליהן שווה להתעכב רגע ולתהות מדוע בשאר ימות השנה הכוח הצרכני של נשים, ובתוכן של נשים לסביות, נחשב כלא רלוונטי? האם הפחד מתיוג מוצרים מסוימים כ"לסביים" הוא זה שמונע מחברות מסחריות לתת חסויות לכדורסל הנשים? האם בשם הפחד להצטייר כחברה "גיי-פרנדלית", חברות פשוט מעדיפות לוותר על לסביות כקהל יעד פוטנציאלי למוצריהן? והאם בכך שהם מסווגים נשים רק בשל עיסוקן בספורט מסוים כ"לסביות" בהכרח, הם לא חוטאים גם במיזוגיניה על הדרך?

12800179_1101869803177981_4331776401541917658_n

מתוך עמוד הפייסבוק של בצאלאל רביב

הבעיה היא, כמו שתאר רביב, שהדעות החשוכות האלה אף פעם לא מדוברות בגלוי, כי הרי ב2016 להיות לסבופוב ומיזוגן זה כבר קצת פחות פוליטיקלי קורקט. בפועל לעומת זאת, התפישות האלה לגמרי חיות וקיימות, רק שהן מוסתרות בקריצות ורמיזות, "משהו מזעזע קורה אצלנו כחברה אם קברניטי החברות בישראל תופסים תמיכה בספורט נשי מוביל וחשוב כמשהו 'לא רלוונטי', כ'לסבי', כ'שולי'. אני משוכנע שבאותה חברה בה ביקרתי לא יהיה אפשר למצוא אישה בתפקידים בכיר, כי יש עליה האשטג 'לסבית', 'שולית', אבל אף אחד חלילה לא יגיד לה את זה ככה בפנים. פשוט יגידו לה בקריצת עין 'זה לא רלוונטי".

ביחד עם רביב, אני חושבת שחשוב, דווקא ב2016, להבין שנשים מהוות רוב מספרי באוכלוסייה ומלבד הפוטנציאל הצרכני שלנו, אנחנו גם מגיעות במגוון צורות, עורכי חיים, נטיות מיניות והעדפות. ישנו יותר מסוג אחד של נשיות ולכן הניסיון למקד את הפניה לנשים כקהל יעד ע"י שיווק של בשמים, שמלות, לקים ונעלי עקב הוא בעייתי ובעיקר מדיר מתוכו חלק גדול מאיתנו שלא מתיישבות בהכרח רק עם מודל הנשיות הזה. ישנן נשים רבות שעוסקות בספורט וישנן גם נשים רבות שנמשכות נשים, ב2016 הגיע הזמן שיכירו בכך וגם אם לא יעשו זאת תוך הבנה עמוקה וערכית, שיעשו זאת לפחות מתוך אינטרס כלכלי.

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס