היום (17/2/2016) התקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת אודות גורלו של הכפר הבדואי עתיר-אום אל חיראן ו-1500 תושביו. הכפר נלחם על חייו וקיומו, לאחר שהמדינה החליטה לפנות את כל תושביו וליישב באותו במקום ממש ישוב יהודי בשם חירן.
בג"צ הכיר בכך שתושבי הכפר אינם פולשים. המדינה היא זאת אשר יישבה אותם במקום הנוכחי, תוך עקירתם מהאדמותיהם. אך במקום "החדש" (בו הם יושבים כבר קרוב ל- 60 שנה) הם לא בעלי בעלות על הקרקע ולכן, כך קבע בג"ץ, למדינה מותר לפנות אותם. הניסוח מדויק: מותר, אך לא חובה. המדינה רשאית להחליט גם לא לפנותם, להכשיר את יישובם ולהסדיר את מעמדו. למעשה לפני כמה שנים המדינה הכירה בעתיר, אך לאחר מספר חודשים חזרה בה וביטלה את ההכרה.
דיון בועדת הפנים של הכנסת. צילום: יהודית אילני.
בתי הבטון של הכפר אינם "בניה בלתי חוקית" כפי שניסתה המדינה להציגם. הם נבנו על פי הנחיותיו של אריאל שרון, בהיותו שר השיכון, לאחר שפחונים נשטפו בשיטפונות החורף ו-4 ילדות מהכפר מצאו את מותן.
המדינה הציעה שתושבי עתיר אום אל חיראן יעברו להתגורר בישוב חורה, אך ראש המועצה המקומית של חורה, אשר נכח בדיון היום, אמר שפשוט אין מקום בעיר שלו: כ-500 זוגות צעירים מחורה ממתינים לקבל מגרש לבניית ביתם וגם עבורם אין מקום בישוב, אז לא ניתן לקלוט עוד 1500 תושבים חדשים.
אחרי דיון סוער וקולני, סירב יו"ר הוועדה, בני בגין, לסכם את הפגישה. הוא גם לא היה מוכן להוציא המלצות או לקיים הצבעה על הצעתה של ח"כ עאידה תומא סלימאן ובכך רוקן את הדיון מתוכנו והפך אותו ללא יותר מתרגיל מחשבתי.
לכתבות נוספות על מאבק תושבי עתיר אום אלחיראן:
הוספת תגובה לכתבה