יום שלישי   07-07-2020
עדכון חדשות |

: עצור עד שלא הוכחה חפותו

מדינה נכתב על ידי

מדי שנה מועמדים לדין בבתי המשפט הצבאיים אלפי פלסטינים בעבירות שונות, בהן כניסה לישראל ללא היתר, יידוי אבנים, חברות ב"התאחדות בלתי מותרת", עבירות נשק ואלימות ועבירות תעבורה. בעבירות אלו, פרט לעבירות תעבורה, עבור רוב הנאשמים הפלסטינים בבתי המשפט הצבאיים בגדה, מעצר עד תום ההליכים הינו הכלל, ולא החריג. זו המציאות העולה מדו"ח חדש של ארגון זכויות האדם "בצלם", "עצור עד שלא הוכחה חפותו: מעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט הצבאיים בגדה המערבית", שהתפרסם אתמול (שני, 22 ביוני 2015).

מעצר עד תום ההליכים הוא מעצר של אדם שחקירתו הסתיימה ושכבר הוגש נגדו כתב אישום והוא נמשך עד לסיום כל ההליכים המשפטיים. הליך זה חושף את העוול שנעשה בחסות בתי המשפט: אין מדובר בריצוי של עונש מאסר, אלא במעצרו של אדם שטרם נגזר דינו ושכל עוד לא הוכחה אשמתו אמור להיות בחזקת חף מפשע.

ocupationcourt

סמכות השיפוט של בתי המשפט הללו חלה על כל תושבי הגדה המערבית, כולל אלה הגרים בשטחי A ו-B שבהם הועברו חלק מהסמכויות לרשות הפלסטינית. מציאות זו היא הגורם העיקרי לשיעור ההרשעות העצום בבתי המשפט הצבאיים ולכך שרוב ההליכים מסתייימים בעיסקאות טיעון. זאת משום שהנאשמים יודעים כי אם ינהלו משפט הוכחות בעודם בכלא, גם אם בסופו של דבר הם יזוכו, הם עלולים לשבת במעצר תקופה ארוכה מזו שתיגזר עליהם במסגרת עסקת טיעון. עקב מציאות זו התביעה כמעט שאינה נדרשת לנהל משפטי הוכחות, שבמסגרתם יהיה עליה להציג ראיות להוכחת אשמתו של אדם. המעצר עד תום ההליכים הופך במקרים רבים למעין הרשעה, כי הוא זה שקובע את גורלו של הנאשם ולא ההליך המשפטי.

יחידת בתי המשפט הצבאיים אינה מפרסמת נתונים בנוגע למספר הבקשות למעצר עד תום ההליכים שהגישה התביעה ולמספר הבקשות שבתי המשפט אישרו, בטענה שמידע זה אינו ממוחשב. מנתונים חלקיים שהועברו ל'בצלם' עולה, כי למעט אנשים הנאשמים בעבירות תעבורה, מעצר עד תום ההליכים הוא הנורמה: התביעה הצבאית דורשת מעצר כזה כעניין שבשגרה ובתי המשפט מאשרים את הבקשות ברוב המכריע של המקרים.

לכאורה, השופטים הצבאיים מסתמכים על החוק הישראלי, לפיו ישנם שלושה תנאים שרק בהתקיימם יוכל השופט לאשר מעצר עד תום ההליכים: קיומן של "ראיות לכאורה" להוכחת האשמה; קיומה של אחת מעילות המעצר המנויות בחוק; והיעדרה של חלופת מעצר רלוונטית. ואולם הפרשנות שהשופטים הצבאיים מעניקים לתנאים אלה מרוקנת אותם מתוכן והם אינם מהווים הגבלה משמעותית בהליך האישור של מעצר עד תום ההליכים:

  1. רף הראיות הנדרש כדי למלא את התנאי של "ראיות לכאורה" הוא כה נמוך עד שהתביעה חוצה אותו ללא כל קושי. בתי המשפט הצבאיים מקבלים הודאה או הפללה בודדת, גם אם אינה אמינה. השופטים מתעלמים מתלונות של עצירים, קטינים ובגירים, על התעללות בחקירה, וקובעים שיש לדון בהן רק במסגרת ההליך העיקרי.
  2. עילת מעצר אמורה להיות הסבר למעצרו של אדם על אף שלא הוכחה אשמתו בעבירות בהן הוא מואשם. לדוגמא, אדם שיש חשש שיברח מהארץ אם ישוחרר. הדרישה ל"עילת מעצר" הומרה בשורה של חזקות, המשחררות את התביעה מחובתה להציג ראיות המצדיקות את מעצרו של הנאשם הספציפי שבעניינו דן בית המשפט. ישנן עילות שמתקיימות באופן קבוע ברוב העבירות אותן מבצעים פלסטינים. הראשונה היא עילת המסוכנות והשנייה עילת ההימלטות מהדין, בשל מקום מגוריהם של הנאשמים.
  3. בתי המשפט הצבאיים קבעו שהנאשמים ברוב סוגי העבירות לא יוכלו להשתחרר בחלופת מעצר. גם במקרים הבודדים שבהם מוכנים השופטים לשחרר נאשמים, הדבר מותנה בהפקדת סכומי כסף גבוהים, המגיעים לאלפי שקלים.

prison

כאמור, הבסיס לדיון בבקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים קשור לחוק הישראלי. אך שתי מערכות המשפט, זו הפועלת בתוך גבולות הקו הירוק וזו הפועלת בגדה המערבי, שונות במהותן. הן מיועדות להגן על אינטרסים שונים.

בשונה ממערכת המשפט הישראלית, בתי המשפט הצבאיים אינם משקפים את האינטרסים של החברה שמתוכה באים הנאשמים אלא את האינטרסים של שלטון הכיבוש. השופטים והתובעים הצבאיים הם תמיד ישראלים, חיילים במדים, האוכפים את החוק הצבאי על אוכלוסייה פלסטינית, אזרחית, החיה תחת משטר צבאי. מצד אחד ניצבים אנשים שהם חלק מניהול הכיבוש, ומהצד האחר, אלה הנתונים למרותו של משטר זה. לכן, בתי המשפט הצבאיים הללו לא יכולים להיות ניטראליים.

השימוש בשפה הלקוחה מעולם המשפט הישראלי מטשטש, על פני השטח, את ההבדלים המהותיים הקיימים בין מערכת המשפט הישראלית שבתוך גבולותיה הריבוניים של ישראל ובין בתי המשפט הצבאיים הפועלים בגדה המערבית. ככזו, תרומתה העיקרית של שפה זו למערכת המשפט הצבאית אינה במתן הגנה רחבה יותר על זכויות הנאשמים או בעשיית צדק, אלא בעיקר בשמירה על תדמיתה של מערכת המשפט הצבאית.

לדו"ח המלא

לתגובת דובר צה"ל לדו"ח

לקריאה נוספת על שתי מערכות החוק המתקיימות במקביל-החוק הישראלי והחוק הצבאי

 
 

הוספת תגובה לכתבה

  כתבות ווידאו שחבל לפספס