דוח: חסמים בהנגשת השכלה גבוהה לאוכלוסיה ערבית

דו"ח מיפוי חסמים בהנגשת ההשכלה הגבוהה במרחב האקדמי בישראל לערבים-פלסטינים אזרחי ישראל.
דו"ח זה מבקש להציג תוצאות מדידה, שנערכה על ידי עמותת סיכוי ומרכז דיראסאת, ביחס לחסמים המקשים על הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה הערבית-פלסטינית אזרחי ישראל. בעבר, נכתבו כבר בישראל דוחות רבים בסוגייה זו, אולם דוחות אלה התמקדו בסטודנט הפלסטיני והחסמים שהוא נושא עימו מעולמו החברתי והתרבותי ומיעטו לבחון את האופן שבו המוסדות האקדמיים בישראל חוסמים את הסטודנט ואת יכולתו להקלט ולהצליח בלימודיו. המדידה בדוח זה, נעשתה איפוא בהתייחס לחסמים הקשורים באקלים של המוסד האקדמי הישראלי. האקלים בקמפוס הינו אחת הסוגיות הבולטות שחוקרים בוחנים כדי להבין את החסמים העומדים כיום בפני קבוצות מיעוט בעולם.

ברמה החברתית סטודנטים מקבוצות מיעוט חשים ניכור חברתי ותרבותי משום שהם חשים כי מוסד הלימודים מקפח את התרבות שלהם. הם מבחינים כי קיימת הפרדה חברתית במרחבים המשותפים בקמפוס ושקיימת תחרות בין גזעית הסמויה מן העין. הפעילויות החברתיות בקמפוס מייצגות ומכוונות כלפי הסטודנטים מקבוצת הרב, וחברי קבוצות מיעוט חשים שאין להם חלק או תרומה מבחינה חברתית. גישה זו גורמת להם לתחושות של כעס, תסכול וחוסר אונים התורמים לתחושות הניכור והזרות בקמפוס.

מתוך תובנות אלו, הדוח ביקש לבדוק אלמנטים מרכזיים המבנים את האקלים במרחב האקדמי בישראל. נבחרו שני היבטים בעלי משמעות ליצירת תחושת שייכות בקרב הסטודנטים הערבים-פלסטינים כלפי המרחב האקדמי בישראל: נוכחותה ומקומה של השפה הערבית בקמפוס, והמקום שניתן לתרבות הערבית-פלסטינית בכל אחד מן המרחבים האקדמיים שנבחנו. הבדיקה נערכה בארבע אוניברסיטאות, שנבחרו בשל מרכזיותן במפה האקדמית בישראל: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.

מממצאי המיפוי עולה כי כל המוסדות האקדמיים שנבדקו לא עמדו ביעד שהציבה המועצה להשכלה גבוהה לתרגום אתרי האינטרנט לערבית, כמעט ואין שילוט בערבית ברוב האוניברסיטאות, חיי התרבות של הסטודנט הערבי-פלסטיני כפי שמשתקפים בפעילויות וביחס שמקודמים על ידי הממסד האקדמי דלים, עד לא קיימים. שפתו ותרבותו כמעט אינם נוכחים במרחב, והמעט שיש אינו יכול להצביע על שייכותו למקום, או ליצור אותה.

הנכחת התרבות והשפה של אזרחיה הערבים-פלסטינים של מדינת ישראל בקמפוסים אינה מהווה כיום חלק מהמדיניות האקדמית. היבטים אלה אינם נמצאים בדוח המל"ג (2013), ואינם על סדר היום של אף אחת מן האוניברסיטאות שנסקרו. לתרבות העברית ולשפה העברית יש ייצוג ונוכחות רבים ונרחבים, ואילו התרבות הערבית-פלסטינית נעדרת כמעט לחלוטין מן הקמפוסים, ולשפה הערבית שמור מקום מועט מדי, באופן כזה שהיא כמעט נבלעת במרחב. מרכיבים רבים במוסדות האקדמיים מאפשרים לכל סטודנט יהודי לזהות את המרחב כ"שלו", אך ברוב המוסדות הללו אין סימנים המאותתים לסטודנט הערבי-פלסטיני כי הוא שותף מלא במרחב זה.

הדו"ח המלא