עטאף מחאמיד ממועאוויה | הטלוויזיה החברתית

תמלול הכתבה: עטאף מחאמיד ממועאוויה

אני עטאף מחאמיד מכפר מועאוויה, אם לחמשה ילדים, בת 49. הבן הגדול שלי בן 29, לומד במכללה בפרואבן, הנדסה. בתי הגדולה בת 30 - היא מורה לכימיה, למדה בטכניון. בתי בת ה-25 עובדת במחלקת הגבייה (בעירייה) באום אל פחם. ילדי הקטנים - אחד למד באורט חיפה והשני סיים עכשיו כיתה י"ב.
לפני כחודשיים, אחיינית שלי, שלומדת באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, נסעה באוטובוס אגד בכביש 6. האוטובוס עצר למלא דלק. ניגשו אליה שני חיילים, ופנו אליה ישירות, מכיוון שהיא לבשה חיג'אב, ודרשו שהיא תמסור להם את התיק שלה. היא אמרה אני לא נותנת. מפה לשם לקחו לה את התיק והורידו אותה מהאוטובוס לתשאול. והאוטובוס נסע.
היא התקשרה לבית אביה ולמישהו ששמו חאתם חרדן שהוא שוטר, הוא אסף אותה והחזיר אותה הביתה. מאז, היא הולכת כבר חודשיים לפסיכולוג, הפסיקה לנסוע באוטובוס, הפסיקה ללכת לאוניברסיטה, היא איבדה מוטיבציה, כל הזמן פחד, חרדות, אין ביטחון.
תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות) היא היחידה שפתחה אותי, נתנה לי מורל, התנועה מוציאה אותנו (מהבית) לשעה או ליום. יוצאות לטיול או משהו. אין לנו את הדברים האלה בחברה שלנו, כל הדברים האלה חסרים, כלומר בתור אישה ערבייה.