מיצג מחאה בהשתתפות ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מול שגרירות אוסטרליה בת"א נגד המשך משלוחים חיים לישראל, מחר (22/12) בשעה 15:00 ברחוב יהודה הלוי.
לקראת שנת 2000, במסגרת מדיניות של פתיחת ישראל לסחר חופשי, החל ייבוא של עשרות אלפי עגלים וכבשים חיים לישראל מדי שנה, מאוסטרליה ומאירופה. הובלת כבשים ועגלים לישראל כרוכה במסע ארוך ומפרך במיוחד. הוא מתחיל בשעות רבות של הובלה במשאיות לכיוון נמלי הים, שם הם מועמסים על אוניות. לאחר ההעמסה ממתינה להם תקופת שהות על גבי אונייה מיטלטלת, העוגנת לבסוף בנמל חיפה. משם הם מובלים במשאיות לתחנות מעבר, הסגרים למשך 30 יום. מתחנות ההסגר נשלחים הכבשים והעגלים למכלאות פיטום, שם ייכלאו במשך חודשים לצורך העלאה במשקל, אז יועמסו שוב על משאיות ויובלו אל שחיטתם בבתי מטבחיים בישראל וברשות הפלסטינית.
תיעוד המשלוחים החיים משנת 2014:
בעלי-חיים רבים מתים במהלך ההובלה. שיעורי התמותה, הנעים סביב 2% בממוצע לכבשים, מלמדים גם על המצוקה הקשה של בעלי-החיים השורדים את המסע. ההעמסות והפריקות החוזרות מלוות בהפחדה, במכות ובשימוש בשוקרים חשמליים. בעלי-חיים שכושלים על-גבי הרמפות נרמסים לעתים תחת רגלי חבריהם. הצפיפות, החום והמחנק בספינה מקשים על הנשימה. בעלי חיים חולים וגוססים מושלכים לעתים מן הסיפון כדי לשלם פחות מכס (מסיבה זו גם יש המרעיבים את בעלי החיים לפני פריקתם בנמל, כדי שירדו במשקל). לעתים דוחים בנמל כלשהו את המשלוח מחשש להעברת מחלות, דבר המוביל לדחיות גם מנמלים נוספים ובעלי החיים גוססים ארוכות, טבועים בהפרשותיהם.
כיצד עיכוב באניית הובלת בעלי-חיים הוביל לאסון למאות כבשים ועגלים?
הוספת תגובה לכתבה