ידיעה כתובה |

: דוח תמונת מצב זכויות האדם לשנת 2014

חברה נכתב על ידי

לרגל יום זכויות האדם:

דוח תמונת מצב זכויות האדם לשנת 2014 המתפרסם ביום זכויות האדם הבינלאומי מצביע על ההשלכות הקשות של מבצע "צוק איתן" על מצב זכויות האדם בחברה הישראלית.
מנגד, ניכרת מגמה חיובית של ניצני הכרה בזכויות אדם חברתיות.

דוח תמונת מצב זכויות האדם לשנת 2014 שמפרסמת האגודה לזכויות האזרח בישראל ביום זכויות האדם (10 בדצמבר) סוקר את ההתפתחויות שאירעו בשנה החולפת בכל הנוגע למצב זכויות האדם בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה.

אחת התופעות הבולטות בדוח היא השפעת מבצע צוק איתן על מצב זכויות האדם בישראל, גם לאחר שהסתיים. מלבד ההשלכות המידיות של המבצע, שגבה נפגעים רבים, בגוף ובנפש, בישראל והרבה יותר מכך בעזה, ניכרה בתקופת המבצע מגמה קשה של פגיעה בחופש הביטוי, בכל הנוגע להשמעת ביקורת נגד הלחימה: המשטרה עצרה כ- 1500 מפגינים; ראשי עיריות ניסו למנוע הפגנות; פעילים אלימים היכו מפגינים, אוניברסיטאות הגבילו את חופש הביטוי של סטודנטים ומרצים; מעסיקים פיטרו עובדים ערבים בגין התבטאויות במהלך הלחימה, וגולשים ברשתות החברתיות ניסו "למשטר" את השיח ולפגוע בגולשים אחרים שהתבטאו באופן החורג מהקונצנזוס.

במהלך צוק איתן החריפו גם ביטויי הגזענות והאלימות כלפי אזרחים ערבים, חלקם בגיבוי ממסדי, ומאז, רמת המתיחות בין יהודים לערבים נותרה גבוהה. בירושלים, נדמה היה שרמת המתח והאלימות הגיעה לשיא בקיץ 2014, אך גם זו רק גברה, ומספר הקרבנות בגוף ובנפש ממשיך לעלות, לצד ריבוי התלונות והעדויות על אלימות משטרה מופרזת ועל ענישה קולקטיבית נגד התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית.

לדוח המלא-

בצוק איתן נחשפה גם העובדה, שאי השוויון הכלכלי-חברתי מתבטא גם בזכות לביטחון. ראשי רשויות נשלחו לקושש תרומות למימון מיגוניות; מפוני גוש קטיף, עולים ואוכלוסיות אחרות המתגוררות בקרוונים נותרו ללא מיגון; מהגרי עבודה שעבדו בחקלאות ותושבי כפרים בדואים בנגב נותרו מחוסרי הגנה לחלוטין. מערך הפיצויים לעסקים ולעובדים בדרום התנהל בעצלתיים, ובאופן שפגע יותר מכל דווקא בעובדים החלשים.

מנגד, בשנה האחרונה הורגשה בפעילות הממשלה והכנסת השפעת המחאה החברתית והחברה האזרחית: ועדת אלאלוף התכנסה במטרה להיאבק בעוני, ועדת גרמן עסקה בעתיד הרפואה הציבורית, רשות המים והכנסת פעלו לצמצום מקרי הניתוק מהזרם בגין חובות, דיור בר השגה זכה להתייחסות מסוימת בחקיקה, משרד הפנים פעל לצמצום פערים בין רשויות מקומיות עשירות לעניות בנגב וזכויות הטרנסג'נדרים זכו להכרה גוברת. אף שרבים מהצעדים רחוקים מלענות על הצרכים האמיתיים, אפשר לראות בהם תחילתו של שינוי תפיסתי.

לדברי עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, "מגמות הגזענות והאלימות, צמצום חופש הביטוי והשלכותיו התגברו בעקבות צוק איתן. הקיץ האחרון חשף את הקושי של החברה בישראל להתמודד עם ריבוי הדעות בה ועם עובדת קיומו של מיעוט לאומי ואידיאולוגי. זוהי מגמה הרסנית לדמוקרטיה ולחברה בישראל."

 

  כתבות ווידאו שחבל לפספס