דיווח: תושבי בית שמש ועמק האלה נגד תכניות בניה

תושבי בית שמש ועמק האלה עתרו נגד תכניות הבניה ברובעים ד' ו-ה' ברמת בית שמש:
"התכניות מכפילות את גודל העיר על בסיס מסמכים חסויים ונטולי תוקף חוקי, תוך דריסת עקרונות התכנון וזכות ההתנגדות של הציבור".

תושבי עמק האלה ובית שמש, המאוגדים במטה האזרחים להקמת גן לאומי "ארץ דוד" בעמק האלה, וכן מספר יישובים בעמק האלה עתרו אתמול, 24.11.2014, באמצעות בא כוחם עו"ד רפי אטינגר לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד אישור תכניות הבניה של רובעים ד' ו-ה' ברמת בית שמש. התושבים טוענים, כי כל הליכי התכנון של הרובעים, הכוללים כיום שבע שכונות מבוססים על "מסמכי השלד" – אוסף מסמכים חסרי תוקף חוקי, שמעולם לא הוצגו לציבור ולא התקיים עליהם דיון ציבורי, למרות ההשלכות מרחיקות הלכת של תוספת כוללת של 15,000 יחידות דיור לבית שמש והכפלת אוכלוסייתה.

צילום: מטה האזרחים למען גן לאומי ארץ דוד

צילום: מטה האזרחים למען גן לאומי ארץ דוד

צילום: מטה האזרחים למען גן לאומי ארץ דוד

מסמכי השלד הוזמנו על ידי משרד הבינוי, שאחראי על התכנון של רובע ד', ועל ידי רשות מקרקעי ישראל, שאחראית על רובע ה' ואושרו על ידי הוועדה המחוזית ירושלים בשנת 2011. לטענת עו"ד אטינגר בעתירה, ההשלכות של מסמכי השלד, שמתייחסים רק לשני הרובעים הללו, הן הכפלת אוכלוסיית בית שמש מ-120 אלף תושבים לפי תכנית המתאר הישנה (בש/200) לרבע מיליון תושבים, אינם כוללים חלופות מאקרו לבניה, כנדרש לפי החוק, כולל "חלופת אפס", כלומר הימנעות מבניה בשטחים הללו, ואינם בוחנים כלל את ערכי הטבע והנוף באזור. הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בתקופה האחרונה באזור, בהם חירבת קיאפה, שהחוקרים טוענים כי היא שעריים המקראית, כמו גם סקר של רשות העתיקות, מצביעים כי בכל השטח המיועד לבניה יש ממצאים ארכיאולוגיים חסרי תקדים בחשיבותם ובכמותם מבחינת תולדות הארץ ומורשת ישראל, אשר לפי דברי רשות העתיקות צפויים להיהרס עקב הבניה.

מתחמי הארכאולוגיה ברמת בית שמש (מטה האזרחים למען גן לאומי ארץ דוד)

השכונות שיוקמו על מתחמי הארכאולוגיה (מטה האזרחים למען גן לאומי ארץ דוד)

לדברי עו"ד רפי אטינגר, "עצם השיטה של חלוקה מלאכותית של שטח שמהווה חטיבה נופית וארכיאולוגית אחת לשני רובעים, שנמצאים באחריות של שני גורמים שונים (רמ"י ומשרד הבינוי), והזמנת מסמכי שלד ממספר רב של מתכננים וספקים, ללא קו מנחה או סטנדרטיזציה של המסמכים גרמה בפועל לקביעת קו גבול שרירותי בין השטחים שישומרו לבין השטחים שייהרסו, למרות שהשטחים שייהרסו אינם ערכיים פחות אם לא יותר.
משום מה, ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית בחרה להתעלם מטיעונים אלה. זהו אחד המקרים הבוטים ביותר של עקיפת כללי המנהל התקין וחוקי התכנון והבניה, ולכן העותרים דורשים את ביטול הפקדת התכניות והכנת תכנית מתאר כוללת לעיר בית שמש, שתכלול תסקיר השפעה על הסביבה, תוך התייחסות לטבע ולערכים הארכיאולוגיים הנדירים שבשטח, ותאפשר לתושבים להביע את עמדתם. כמובן שבמקביל הגשנו בקשה לצו ביניים שימנע מתן תוקף לתכניות הללו, על מנת למנוע שינויים בלתי הפיכים בשטח."

צחי זנגי, ממובילי ההתנגדות לבניה באזור, מסר, כי "כבר בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין יהדות התורה בממשלה הקודמת, נקבע שבית שמש תיועד למגזר ספציפי. למרות שמצוקת הדיור במגזר החרדי קשה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, העובדה הזאת אינה מהווה תירוץ לעקיפה של כל חוקי התכנון והבניה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנכסי צאן ברזל של ערש התרבות העברית."