מסקר חדש שנערך עבור השדולה לביטחון תזונתי בכנסת ועמותת "ידיד", עולים נתונים מפתיעים לגבי דעת הציבור הישראלית על חוסר ביטחון תזונתי ודרך הטיפול בו.
ביטחון תזונתי משמעו נגישות סדירה למזון מזין בדרכים מקובלות ובכמות מספקת המאפשרת חיים פעילים ובריאים. אי-ביטחון תזונתי פוגע בתפקוד היומיומי, בהתפתחות התקינה והבריאה של ילדים וביכולתן של משפחות לחיות בכבוד. הבעיה מאופיינת במחסור אקוטי במזון, נגישות מוגבלת לכמות מזון, תחושות "רעב" ועליה חדה בתחלואה הנובעת מתזונה לקויה. ע"פ נתוני המוסד לביטוח לאומי, 18.8% מתושבי ישראל חיים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 8.6% באי ביטחון תזונתי ניכר.
בסקר, שנערך בקרב 515 משיבים נשאלו שאלות על הדרך הנכונה לסייע לנזקקים למזון, על מי מוטלת האחריות לסייע וכיצד לסייע בצורה שמכבדת את הנזקקים למזון.
מהסקר עולה כי 57% מהישראלים סבורים כי הדרך הנכונה לעזור למי שנזקקים למזון היא להעניק להם שוברים באמצעותם יוכלו לרכוש בעצמם מזון וזאת במקום חלוקת חבילות מזון על ידי העמותות השונות. כמחצית (47%) מהישראלים ענו שהאחריות לחלוקת השוברים היא לשכות הרווחה ברשויות המקומיות, כשליש (35%) סבורים כי אחריות זו מוטלת על הביטוח הלאומי ורק כחמישית (18%) סבורים כי עמותות המזון צריכות לחלק את כרטיסי המזון והשוברים לנזקקים.
אחת השאלות המרכזיות בסקר נגעה לחובת המדינה לסייע לאולמות ארועים ומסעדות לחלק מזון עודף מבלי להיות חשופים לתביעות מצד מקבלי המזון. לשאלה זו ענה רוב גדול (73%) כי הוא סבור שהמדינה צריכה לסייע לבעלי אולמות אירועים ומסעדות התורמים מזון לנזקקים, בכל הנוגע לבעיית מחירי הביטוח. כרבע מהנשאלים (27%) סבורים שהמדינה לא צריכה לסייע בכך.
עוד עולה מהסקר, כי כמחצית מהמשיבים לסקר (53%) סבורים שלא צריך לקיים אירועי גיוס והתרמה לטובת נזקקים למזון באמצעות שידורי טלוויזיה בגלל הפגיעה בנזקקים עצמם וכמחצית (47%) סבורים כי צריך לקיים אירועים כאלו בטלוויזיה שכן מגייסים בהם סיוע רב.
כמחצית מבעלי הדעה מכלל המדגם (46%) סבורים כי המדינה צריכה לממן את העמותות המחלקות מזון לנזקקים במידה רבה מאד או באופן מלא. כשליש (35%) סבורים כי המדינה צריכה לממן את העמותות במידה בינונית ובמידה רבה וכחמישית (19%) סבורים כי המדינה לא צריכה לממן את העמותות, או לממן אותן במידה מעטה.
בשאלות העוסקות בתרומת הציבור לעמותות המזון עולה כי רוב מוחלט של הנשאלים (87%) אמרו כי הם לא מתנדבים בעמותה המחלקת מזון. בשאלת התרומה הכספית לעמותות עולה כי 38% נוהגים לתרום כסף לעמותות המזון לעיתים קרובות או כל הזמן בעוד ש-62% טוענים כי הם נוהגים לתרום לעיתים רחוקות בלבד או שאינם תורמים כלל.
יו"ר השדולה לבטחון תזונתי בכנסת וראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר בתגובה לסקר כי, "ביטחון תזונתי הוא התנאי הבסיסי למחייה בכבוד וכך צריכה הממשלה להתייחס אליו. כדי להילחם בתופעה המתרחבת של חוסר ביטחון התזונתי, על הממשלה להציב זאת כיעד לאומי בסדר עדיפות גבוה ולהקצות לכך את המשאבים המתאימים. אין שום סיבה שבמדינה עשירה ומתקדמת כמו מדינת ישראל יסבלו כל כך הרבה אנשים מחוסר ביטחון תזונתי".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד" הפועלת מזה שנים לעיגון מדיניות ממשלתית בתחום הבטחון התזונתי אומר כי "אנו דורשים את הרחבת מפעל ההזנה בבתי הספר עד לכיתות הגבוהות, מתן ארוחות חמות לילדים בחופשה ובעיקר תקצוב שוטף של המועצה לבטחון תזונתי שיאפשר לה לקבוע את המדיניות הממשלתית ולהפעילה הלכה למעשה".
הוספת תגובה לכתבה