ידיעה כתובה |

: העורף נתן גיבוי למלחמה אך יפוצה לפי 'מבצע'

חברה נכתב על ידי

ועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד אתמול (שני, 4.8.14), את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים נזק מלחמה ונזק עקיף. מטרת התקנות היא פיצוי עסקים מאזור הדרום שנפגעו בשל המצב הביטחוני ששרר באזור הדרום עד למועד סיום מבצע "צוק איתן". הנחיות הנוגעות להליך הגשת התביעה ומנגנון הפיצויים יפורסמו על ידי רשות המסים במהלך חודש אוגוסט. בקשת הח"כ אראל מרגלית להחיל הסדר הפיצויים ליישובים של עד 70 ק"מ ובכך לכלול את גוש דן ויישובי השפלה, נדחתה. בקשה של ח"כ גילה גמליאל להגדיל את תקרת הפיצויים עבור מסלול הנזקים הישירים מ- 3 מיליון ₪ ל- 4 מיליון ₪ במידה שהמבצע/ מלחמה יתמשכו עד אמצע אוגוסט, התקבלה.

התקנות עשויות למנוע את קריסת המרקם הפיננסי של יישובי הדרום כתוצאה מהמבצע/ מלחמה, והן כוללות בעלי עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, ובעוטף עזה גם שכירים. מגזרים החיים בטווח 0-40 ק"מ כמו סטודנטים בעבודות מזדמנות, גני ילדים פרטיים, תנועות נוער- שהפסדם על ביטול מחנות הקיץ נאמד בכ- 10 מיליון ש"ח, מתנ"סים,  וכו'- לא ייהנו ממנגנון פיצוי כלשהו.

מפת ה- 0-40 ק"מ למתווה הפיצויים מנזקי "צוק איתן"

מפת ה- 0-40 ק"מ למתווה הפיצויים מנזקי "צוק איתן"

אישור התקנות האמורות בשלושה מסלולים- מסלול שכר– פיצוי למעסיקים המאפשר תשלום מידי של משכורות חודש יולי 2014 לרבות לעסקים בתחום עוטף עזה – עד 7 ק"מ. הפיצויים יאפשרו לשלם מיד משכורות לחודש יולי לעובדים בדרום בסך 8,500 שקלים לעובד לחודש מלא ו-390 שקלים בממוצע ליום עבודה אחד, מסלול שמוגבל לטווח ה- 0-7 ק"מ בלבד, למעט בעלי מוגבלויות בטווח ה- 40 ק"מ שאין באפשרותם להספיק ולהתפנות למרחב מוגן ועל כן נאלצו להעדר מעבודתם. שמואל דונרשטיין, מנכ"ל ובעלי "רב בריח" הממוקמת באיזור התעשייה אשקלון ומעסיקה מעל 500 עובדים ציין בפני הועדה כי איזור התעשייה באשקלון המעסיק כ- 6000 עובדים, ספג את מירב הנפילות של הטילים ששוגרו לעבר האיזור, אך נוצר מצב אבסורדי שבו גבול ה- 7 ק"מ עובר בכביש החוצה את א. התעשייה ובכך מפעלים שמעבר לכביש שאף ספגו לא מעט פגיעות, אינם זכאים להיכלל במסלול זה. הערתו נתקבלה ואיזור התעשייה בכללו הוכנס לתחומי ה- 0-7 ק"מ.

מסלול נוסף הוא מסלול 'מחזורים' ועניינו פיצוי לבעלי עסקים על אובדן הכנסות כתוצאה מהמלחמה. הפיצוי על המחזור החודשי האחרון יינתן בהשוואה למחזור חודש יולי אשתקד. המסלול השלישי הוא מסלול 'הוצאות'– פיצויים על הוכחת הוצאות מיוחדות כתוצאה מהמצב הביטחוני. מסלולי הפיצוי של מחזור והוצאות מוגבלים לטווח של 0-40 ק"מ בלבד. יתר על כן בימים אלה ועדות משנה מתדיינות על קריטריונים ייחודיים לענפים שלמים בכלל המשק הישראלי שנפגעו ביתר שאת מן הלחימה- התיירות והחקלאות, גם מעבר לטווח ה- 40 ק"מ.

חברי הכנסת שהצביעו במהלך הדיונים על הבעיה התזרימית של העסקים הקטנים והבינוניים, לחצו על יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי להצביע בדחיפות על אישור התקנות, מה שיאפשר העברת מקדמות מידית לעסקים כ"חמצן" לאישוש המחזורים ואכן, התקנות אושרו במהרה.

בנוסף הצביעו על מספר כשלים במנגנון הפיצויים המוצע. הח"כים שנכחו בדיוני ועדת הכספים הם ח"כ יעקב ליצמן, ח"כ מיכל בירן, ח"כ אראל מרגלית, ח"כ יצחק כהן, ח"כ סתיו שפיר, ח"כ גילה גמליאל, ח"כ שמעון סולומון, ח"כ איציק שמולי (שאף הגיש הצעת חוק בנושא), ח"כ משה גפני ועוד. עוד נכחו מנהל רשות המסים משה אשר, זאב חושן נציג ההסתדרות הכללית החדשה, דודי גולדברג נשיא לשכת רואה החשבון, שמואל צוריאל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון, יו"ר התאחדות "בוני הארץ" יצחק גורביץ', תיירנים, תעשיינים, קבלנים, נציגי ענפי האירועים, המסעדות ונציגי משרד האוצר, לרבות יוסי כהן, משנה לממונה על השכר באוצר.

בראש הבעיות במנגנון הפיצוי עליהם התריעו הח"כים- סירוב הממשלה להגדיר את מבצע "צוק איתן" כמלחמה, ומכאן- חוסר היכולת לפתוח את קרנות הפיצויים לנזק מלחמה, לטובת חיזוקו של המשק, דבר שסייע רבות לאחר מלחמת לבנון השנייה להאצת הצמיחה של המשק עם תום המלחמה, למרות הנזקים שנגרמו לעורף. הח"כים התריעו כי עלות קריסתה של שדרת העסקים הקטנים והבינוניים תהיה כואבת הרבה יותר למשק ולכלכלה הישראלית, מאשר מנגנון הפיצויים המבוקש.

בנוסף, כלל האצבע לפיצויים לעסקים שנפגעו כתוצאה מ"צוק איתן" נערך לפי מצ'ינג למבצע עמוד ענן שארך רק 9 ימים לעומת "צוק איתן" שארך כחודש, ואף יותר. נציגי העסקים והח"כים בדיון דרשו, ללא הצלחה, להתאים התקנות לפיצויים לפי "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה. ח"כ אראל מרגלית האשים את הממשלה- "זה לא מבצע , זו מלחמה. מדינת ישראל חוסכת 5.5 מיליארד ₪ המצויים בקרן לנזק מלחמה ונזק עקיף". בלבנון השנייה שולמו כ- 3.62 מיליארד ₪ פיצויים עבור 162000 תביעות שהוגשו, לרבות מקדמות מידיות. כאמור, עוד דרש ח"כ מרגלית אך ללא הצלחה- "בואו ונקבע מתווה של פיצוי מידי בגובה של בין 50-80% מעלות יום עבודה ונרחיב אותו עד לטווח של 70 ק"מ, תוך ירידה הדרגתית באחוזים במדרג יורד". ח"כ מרגלית בירך על כך שהוחלט לייחד 2-3 תעשיות ענפיות במשק ולפצות אותן באופן מבני אך הזהיר- "אם נתקמצן נקבל את זה באבטלה והאטה, כי גם כך המשק היה בהאטה עוד קודם לכן, בטרם יצאנו למבצע/ מלחמה. העורף נתן את הגב לממשלה ביציאה למבצע, עכשיו הזמן של הממשלה להתייחס אליו בחזרה". ח"כ סתיו שפיר אמרה כי "חוסר הוודאות והידיעה בנוגע לאפשרות לשיפוי ופיצוי העסקים, מזיק גם הוא למשק". גם יתר הח"כים תמכו בקריאה זו ובצורך לערוך התאמה למנגנון הפיצוי של מלחמה ולא מבצע ולקחת בחשבון נזקים עקיפים לענפים נוספים, לבד מאלה שהוחרגו כמו הנעלה ואופנה, לרבות יצואנים, שהיקפי היצוא שלהם נפגעו אנושות בתקופת המבצע/ מלחמה מסיבות פוליטיות. בין יתר ההצעות שנדחו- הטבות מס לעסקים קטנים בהוראת שעה ודחיית תשלומי החובה הדו- חודשיים לחודשים יולי אוגוסט, לרבות מסי ארנונה, מע"מ ומס הכנסה.

ח"כ אראל מרגלית- "אסור למדינה להתקמצן על העורף שנתן את הגב ללחימה"

ח"כ אראל מרגלית- "אסור למדינה להתקמצן על העורף שנתן את הגב ללחימה"

בנוסף הצביעו הח"כים על הנתון כי במבצע "עמוד ענן" רק 14,000 מתוך 44,000 העסקים באזור הדרום אכן הגישו תביעות במסגרת תקנות הפיצויים, כלומר רבע מכלל העסקים בדרום סה"כ. ומתוך אלה שהגישו תביעות לפיצויים מהמדינה- גם דיווחים על תביעות שהוגשו על ידי עסקים וגופים שטרם קיבלו פיצויים עוד ממבצע "עמוד ענן" זרמו לוועדה, כמו למשל בקיבוצים בארי ורעים, שטרם קיבלו את הפיצויים, שנים לאחר שאושרו, וכעת עליהם לתבוע פיצויים נוספים.

תופעה מכוערת נוספת שעלתה מהניסיון ב"עמוד ענן", לבד מהבירוקרטיה בתשלום הפיצויים שאושרו, היא תופעת ה'מאעכרים'. ממש כמו שנחשף בפעילות ועדות התכנון והבניה, בעקבות פרשת הולילנד, גם בתחום תביעות הפיצויים כתוצאה מנזקי מלחמה פורחת תופעת ה'מאעכרים' הגובים כ- 15% עמלה על ניהול המו"מ מול רשות המסים מטעם בעל העסק, על אישור תביעת הפיצויים וגובהם. בעלי עסקים מדווחים כי כל ההתנהלות מול רשות המסים נגועה בחוסר אמון כלפי בעלי העסקים, ונקודת המוצא, לתחושת בעלי העסקים, היא 'להוריד' את גובה הפיצויים ככל שניתן או לא לאשרם כלל במסגרת מו"מ מתיש, מבזה ובירוקרטי להחריד.

תופעה נואלת נוספת שהוצפה בדיוני הועדה- תוך כדי הלחימה, הפקחים העירוניים יצאו למתן דוחות בשעה שהעסקים נאבקים על הישרדותם.  מנכ"ל ארגון להב, מוטי שפירא התריע כי "כבר בימים הקרובים נחזה בתופעה המבישה שהרשויות המקומיות יחזרו לגבות ביתר שאת בימים הקרובים, את תשלומי המסים והקנסות מבעלי העסקים".

כאמור, ענפי התיירות והחקלאות הוחרגו מכלל התקנות ויפוצו באופן מבני כתעשיות ייחודיות שספגו נזקים מבניים. בענף החקלאות ניזוקו המגדלים בחוסר בכח אדם ובחוסר יכולת לצאת ולעבד את החלקות בשטחים פתוחים מחשש לנפילת טילים, ומכאן גם לשווק לייצוא.

התיירות היא הענף שנפגע באופן מבני ויפוצה בהתאם כמו החקלאות- מנכ"ל משרד התיירות בדיוני ועדת הכספים

התיירות היא הענף שנפגע באופן מבני ויפוצה בהתאם כמו החקלאות- מנכ"ל משרד התיירות בדיוני ועדת הכספים

בענף התיירות המצב מורכב אף יותר ונזקיו מושפעים גם מהסיטואציה הגיאו-פוליטית והדיפלומטית הבעייתית שנוצרה כתוצאה מהמבצע/ מלחמה. דרך כ- 10,000 ערוצי שיווק שונים מגיעות כ- 36,000 קבוצות מחו"ל לביקור בישראל במהלך השנה, מרביתן במהלך חודשי הקיץ, זהו הנתח העיקרי של התיירות הנכנסת, ואחוזים גבוהים של ביטולים נרשמו אצל הספקים. שמואל צוריאל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון הדגיש כי "לא מופיע במתווה הפיצוי המוצע התייחסות למקדם הצמיחה הכללי של בתי המלון שבתוך תחומי ה- 40 ק"מ, אלא התייחסות לפעילות אשתקד, שחוטאת לנתונים מכיוון שבתי המלון באזור זה סבלו מטפטוף של נפילות טילים גם בשנה הקודמת באותה התקופה המקבילה, בקיץ".

ח"כ שמעון סולומן ציין כי "יש לכלול בהסדר המבני לענף התיירות גם את האכסניות, הצימרים והעסקים הקטנים שאין להם לובי וייצוג". יו"ר ארגון המסעדות, הבארים ובתי הקפה, שי ברמן ציין כי "בענף התיירות ישנם כ- 200,000 עסקים, 150,000 מתוכם הם בארים ובתי קפה שאין להם אשראי בנקאי. לא יתכן שברחובות, נס ציונה ותל אביב לא יקבלו שקל- אין להם איך לשלם את המסים ולשלם לספקים" עוד התריע ברמן כי "צפוי לנו גל פיטורים נרחב כתוצאה מהמלחמה בענף זה".

בני כפיר, יו"ר אגודת מורי הדרך ציין כי "פרנסתנו נפגעה טוטאלית ב- 100% עוד מאז ההפגנות בחברה הערבית בעקבות רצח הנער מוחמד אבו חדיר". משרד התיירות פתח בימים אלה בקמפיין לעידוד תיירות הפנים לצורך מתן תמריץ שיווקי לעסקים בענף.

הח"כים ונציגי המגזר העסקי קראו לכלול גם עסקים עצמאיים שאינם ממוקמים בטווחי ה- 40 ק"מ, אך מספקים שירותים או חומרי גלם/ מוצרים לחברות בדרום ונפגעו כתוצאה מהלחימה, הצעה שלא התקבלה. לעומת זאת הקריאה להתחשב בעסקים חדשים, שלא ניתן להשוות את מחזורם לתקופה המקבילה אשתקד לצורך חישוב הפיצויים, התקבלה. בתוך כך שר האוצר הודיע כי שדרות תכלל ברשימת יישובי הספר הזכאים לתמריצים שונים גם בתקופות רגיעה ונשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, קרא הבוקר לתעשיות הגדולות לשלם מקדמות לספקים מאזור הדרום.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס