אתמול, (9.6.2014), עברה בקריאה ראשונה (בתמיכת 29 ובהתנגדות 18 חברי כנסת) הצעת החוק לפיה יהיה מותר להאכיל בכפייה אסירים שובתי רעב. על פי ההצעה, ההאכלה תתבצע בכפוף להחלטת בית משפט מחוזי, לפי התרשמות של רופא ממצבו הרפואי של האסיר וגם שיקולים של ביטחון המדינה, שלום הציבור והשפעת ההחלטה על היכולת לשמור על הסדר והביטחון בבית הסוהר. לטענת רופאים לזכויות אדם, הכותרת של ההצעה "מניעת נזקי שביתת רעב" מתייחסת למניעה של נזקים ביטחוניים שעלולים להיגרם אם שביתת הרעב תימשך ותפעיל לחץ על השב"ס להגיע להסכם עם העצורים המנהליים (כפי שקרה ב-2012).
ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ תע"ל): "אילו הממשלה הייתה דואגת לחיים של האסירים, היא הייתה משחררת אותם או מעמידה אותם לדין. הממשלה מביאה את הצעת החוק הזו כדי לברוח מאחריות והיא מוכיחה שזו מדינה מדכאת ואנטי דמוקרטית".
עוד על מעצרים מנהליים ושביתת רעב כדרך מחאה
החוק, במידה ויעבור יפעיל לחץ על הרופאים לפעול בניגוד לאתיקה הרפואית שהתחייבו אליה. הצהרת מלטה של ארגון הרופאים העולמי קובעת ש"האכלה בכוח לא מקובלת אף פעם מבחינה מוסרית, אפילו אם הכוונה היא להועיל. האכלה המלווה באיומים, כפייה, כוח או שימוש בריסונים פיזיים היא צורה של טיפול לא אנושי ומבזה. האכלה בכפייה של חלק מהאסירים שנעשית כדי לאיים או לכפות על שובתי רעב אחרים להפסיק את הצום אינה מקובלת". כמו כן, האכלה בכפייה הינה התערבות רפואית בניגון לרצונו של החולה, דבר המנוגד להצהרות אתיות בינלאומיות ולכללי האתיקה הרפואית.
בדיון בכנסת נשמעו טיעונים רבים להתנגדות לחוק, משני צדי הקשת הפוליטית.
ח"כ דב חנין (חד"ש): "זו הצעת חוק נוראה, מסוכנת, לא מוסרית, מנוגדת לאתיקה הרפואית ולנורמות הבין לאומיות המקובלות. מדובר פה בעינוי וזה ברור לגמרי. הגוף האנושי הוא הכלי האחרון שיש לאסיר כדי למחות ולהביע התנגדות, ובאמצעות הגוף הזה הוא משתמש כשכלו כל הקיצים וגם את הכלי האחרון הזה אתם רוצים לקחת לו בכוח".
טיעונו של ח"כ משה פייגלין (הליכוד ביתנו) כנגד החוק היה "מה זה הרעיון הזה להאכיל בכפייה? אנשים רוצים למות אז שימותו, זו לא בעיה שלנו. באותו שבוע שבו וועדת השרים החליטה להקל על אנשים ישרים ומכובדים להתאבד, אנחנו מחליטים לאסור על פושעים לעשות את אותו הדבר. אנחנו מפחדים מסיטואציה שהמסכנות תגבר על הצדק שלנו. אני קורא לכם לדחות בשאט נפש את החוק הזה".
ח"כ עיסוואי פריג' (מרצ) השווה את ההצעה לחוקים קודמים שנחקקו: "לפני שמונה שנים עבר כאן חוק פיטום האווזים שאוסר להאכיל אווזים בכח. אז אסור לפטם אווזים אבל בני אדם מותר לפטם, בטח אם הם ערבים. צריך לקרוא לחוק בשמו – חוק פיטום הערבים".
ההסתדרות הרפואית בישראל מתנגדת לחוק נחרצות, ובכנס שנערך בנושא הוחלט בין השאר ש"תפקיד הרופא הוא לסייע ככל יכולתו לשובת הרעב להישאר בחיים – בין אם ימשיך בשביתת הרעב ובין אם יחדל ממנה – הכל בהתאם לרצונו החופשי של המטופל." אחד הרופאים, ד"ר אידלמן אף אמר ש"מבחינת הרופאים החוק לא משנה את העמדה האתית הברורה שאין לכפות טיפול רפואי לרבות האכלה/הזנה בכפייה על מטופל בר שיפוט".
האכלה כפויה של סופרג'יסטית בכלא בריטי, 1911
הוספת תגובה לכתבה