בדקות אלה סיימה הועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עליזה לביא, את הדיונים על הצעת החוק להפללת לקוח של שרותי זנות. בוועדה נשמעו חוות הדעת של גורמי הרווחה והמשטרה בנושא ולפי רוח הדברים של חברי הוועדה הנטייה לאשר את המשך העברת החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת. לשם כך הוחלט כי הצעת החוק, שהגישה ח"כ זהבה גלאון, תעבור לוועדת השרים לחקיקה ב- 29.6. במקביל יקודם חוק נפרד שמטרתו שיקום הנשים שעסקו בזנות והכשרתם להסבה מקצועית. עוד הוחלט כי יורחב שמה של ועדת המשנה לסחר בנשים בראשותו של ח"כ דוד צור והיא תעסוק גם בנושא הזנות.
תעשיית המין בישראל מגלגלת קרוב לשני מיליארד שקלים בשנה. אלפי נשים מוצאות עצמן כלואות במעגל הזנות בשל ניצול מיני בילדותן, בצירוף נסיבות חברתיות וכלכליות קשות. בישראל ישנן כ-15,000 נשים הכלואות בזנות, כ- 5000 מתוכם קטינות וקטינים, כשגילם הממוצע בכניסתם למעגל האימה הזה עמד על 14 בלבד. במדינות העולם מתמודדים עם תופעת הזנות בשלושה אופנים שונים: איסור מוחלט – כמו בסין ובמדינות רבות בארצות הברית שם החוק אינו מתיר לצרוך או להעניק שירותי מין. חלופות אחרות הן מיסוד הזנות או הפללה של לקוחות.
יצאנו לשאול את האנשים ברחוב מה דעתם על חוק כזה להפללת לקוחות של זנות, והאם הם חושבים שיסייע בצמצום התופעה-
והנה כתבה נרחבת שערכנו בנושא-
להפליל את הלקוח כך שלא יהיה שוק.
יחד עם יש לדאוג לזונות מכל בחינה. ובעיקר למנוע מראש מצב שבו נשים מגיעות למצב זה.
יש נשים שבוחרות מדעת, האם אין להן זכות על גופן? ומה עם נשים שמתחתנות עם עשירים? זה זנות בגושפנקה? יעיד על כך פפושדו. אז מה הגבול של המתחסדים?
החוק מסוכן לדמוקרטיה ולסדר הציבורי.
המשטרה עצלנית והחוק מאפשר לה להמשיך לא לפעול במה שהיא לא מצליחה היום או לא לא רוצה להפעיל היום. במקום זה היא תתעסק עם החלק הקל הפללת לקוחות צורכי השרות.
ומה עם גברים אומללים שלא מצליחים לחוות יחסי מין בדרך אחרת? אם פלילי אז למה כבר לא לאנוס?
החוק יגרום לריבוי מקרי אונס שהיום פתרונם בא דרך שרותי זנות.
הסדרה היא בטוח לא הפתרון, שכן זהו אוקסימורון – אי-אפשר למסד ולהסדיר (מילים יפות) משהו שבטבעו כל-כך פוגעני. כמו שאנחנו לא מדברים על "מיסוד עוני" ו"מיסוד פשע", כדי להתמודד עם התופעות, אין לנו לדבר על "מיסוד זנות". הדבר החשוב ביותר בחוק איסור צריכת זנות (חוק ההפללה) הוא הגישה הטיפולית, גם לאלו שמשלמים על הזנות – תהיה להם הזדמנות להפגש עם נשים ששרדו זנות ושתספרנה את סיפור חייהן – וגם לנשים עצמן, שכן החוק לא יכול לעבור מבלי צבעו המשלים – טיפול ושיקום לנפגעי ולנפגעות זנות. מילת המפתח היא טיפול מצד אחד, מיגור הזנות מצד שני. כל מי שמשלם על זנות צריך לדעת שלקניית גוף של אדם לצורך מין יש השלכות פיזיות ונפשיות. תודה על הראיונות, צריך עוד כאלה!
ההסדרה כבר הוכיחה את עצמה לכישלון מוחלט. ראה מאמר של נעמי לבנקרון "מיסוד הזנות – ביו מיתוס למציאות".
העניין של "דאגה לבריאותן" – זו פשוט אחיזת עיניים. אם רק הנשים שבזנות עוברים בדיקה והלקוחות לא עוברים בדיקה, זה מבטיח שהלקוחות לא יידבקו מאותן נשים, אך זה לא מבטיח שאותן נשים שלא יידבקו מהלקוחות. זה עוזר רק ללקוחות אך לא לאותן נשים.
אפשר למגר את התופעה – אמנם לא לחלוטין, כשם שאי-אפשר למגר שום תופעה לחלוטין. תמיד יהיה רצח, גניבה, שוחד – וגם זנות. השאלה היא באילו ממדים ואיך החברה תתיחס לתופעה. "מיגור הזנות" פירושו שמצד אחד ממדי התופעה יקטנו בהרבה ומצד שני תהיה נורמה שהזנות היא תופעה פסולה. זה אפשרי, למרות שלכאורה יש גברים שזקוקים לזה. עבור אותם גברים יש פתרונות אחרים: מי שלא יכול ליצור קשר עם אשה שיילך לטיפול פסיכולוגי. גם אנשים נכים יכולים למצוא זוגיות (אולי למעט מקרים שהנכות גורמת לאימפוטנציה, אך במקרים כאלה ממילא זנות לא תעזור להם). יש גם משרדי שידוכים ואתרי הכרויות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.
לגבי הזכות של נשים על גופן: הרוב המכריע של הנשים שבזנות הן שפחות מין בפועל, ויותר חשוב לפתור את הבעיה שלהן מאשר לדאוג כביכול ל"חופש העיסוק" של אלה שהן במצב יותר טוב. גם הנשים שבזנות שהן במצב יותר טוב – מן הראוי לדאוג להן לאלטרנטיבות, כי גם הן אינן ששות לעבודה מסוג כזה. בשביל זה יש שרותי רווחה.
אני רוצה לציין בהזדמנות זו, שכל הכבוד לאותו לקוח לשעבר שהיה לו האומץ להודות במעשיו ושאמר את מה שאמר!!
היי, מישהו יודע איפה עומדת הצעת החוק כיום?