עדכון חדשות |

המדינה החלה ביישום תוכנית פראוור

חברה נכתב על ידי

דוח חדש של פורום דו קיום בנגב חושף כי בין ינואר 2012 ליולי 2013, נהרסו בנגב 1261 בתי מגורים ומבנים השייכים לתושבים בדואים. הריסת הבתים היא חלק ממדיניות שמטרתה להביא את בעלי האדמות לוותר על תביעות הבעלות שלהם ולהעתיק את מגוריהם לעיירות ולכפרים המוכרים. המדינה עושה מאמצים להרוס כל מבנה חדש שנבנה בכפרים הבלתי מוכרים, ובכך למנוע התפתחות של הקהילה ביישובים אלה. בין השאר נהרסה בשנה האחרונה שכונת מגורים שלמה בכפר הבלתי מוכר עתיר, ותושביה פונו לעיירה הסמוכה חורה.
מדיניות ההריסות מיושמת לא רק כלפי מבנים חדשים, כי אם גם כלפי תיקונים קלים במבנים קיימים. כך ניצבים עתה עשרות תושבים, שמתקנים את הנזקים שגרמה הסופה שהתרחשה בדצמבר לבתיהם, בפני סכנה מוחשית שיקבלו צוו הריסה על המבנה כולו.
מעבר לכך, הריסות מתבצעות לא רק ביישובים הבלתי מוכרים, אלא גם לגבי מבנים חדשים שנבנים ביישובים המוכרים, בהם תוכניות הפיתוח של היישוב מעוכבות במשך שנים ולא ניתנים היתרי בניה.

הכפר סעווה 30/1/2014

הכפר סעווה 30/1/2014

אחד הנתונים המפתיעים בדו"ח הוא כי כמחצית מההריסות בוצעו בידי התושבים בעלי הבתים עצמם. קיימות שתי סיבות להריסה העצמית: הראשונה היא רצונם של התושבים להגן על בני משפחתם ובעיקר על ילדים קטנים מהטראומות הנפשיות הנגרמות מהמפגש האגרסיבי עם כוחות ההריסה. כוחות אלה מגיעים בליווי משטרתי כבד, ומצוידים בטרקטורים ובולדוזרים. לא אחת הם מתייחסים אל בני הבית בזלזול ומשפילים אותם, ובנוסף לכך, פעמים רבות הם הורסים את הבית על כל תכולתו, ואף ציוד הנמצא מחוץ לו כגון פאנלים סולריים יקרים שנועדו לספק חשמל.
הסיבה הנוספת להריסה העצמית, היא רצון לחסוך במשאבים ובעלויות. במקרים רבים, מנהל מקרקעי ישראל פונה לבית המשפט ותובע את בני המשפחה בעבור הוצאות ההריסה. העלות המשוערת של כוח האדם והמכשור המשתתפים בהריסה מגיעים לסכומים גבוהים במיוחד. על מנת להימנע מהליך הארוך, המתיש המאיים והיקר, מעדיפים רבים מהתושבים, אליהם מופנה צו הריסה, להרוס את ביתם בעצמם.
לדברי חיה נח, מנכ"ל פורום דו קיום בנגב, "היקף ההריסות בנגב מזעזע בכל פעם מחדש ומעיד על מדיניות אלימה, כוחנית וכושלת כלפי הבדואים בנגב. הריסות הבתים מותירות צלקות עמוקות בקרב ילדים ומבוגרים, ומרוששות כלכלית את המשפחות. בכך הן מחזקות את הניכור ההולך וגובר בין הערבים הבדואים בנגב לבין המדינה, ואת ההדרה שלהם לשולי החברה. אנו קוראים לשינוי דרמטי במדיניות באופן שיאפשר את מימוש הזכות לדיור ולקיום בכבוד גם לערבים הבדואים תושבי הכפרים בנגב. מדיניות זו חייבת להתבסס על הכרה בכפרים הבלתי מוכרים".

  כתבות ווידאו שחבל לפספס