דעה על סדר היום |

הורות משותפת

חברה נכתב על ידי

אחד הנושאים שיכול היה להיות בכותרות המרכזיות בחברה נורמלית הוא המתח בין קבוצת הגברים לקבוצת הנשים בכל הקשור לגידול הילדים והאחריות ההורית לאחר פירוק התא המשפחתי. לא פעם עולה תמונה מתחדשת וחיובית בחברה, שבה האב לוקח אחריות משותפת על גידול הילדים בדומה לאם. תמונת מציאות זו נתפסת כחיובית הן ע"י הגברים והן ע"י הנשים, מעין מציאות בריאה שנכונה מכל הסיבות – לילדים (בראש וראשונה) לאבות ולאמהות, משהו פמיניסטי. אך האידיליה הזו מקבלת תמונה שונה, כאשר זוג ההורים מקבל החלטה להיפרד. החוק המיושן (חוק חזקת הגיל הרך), קובע כי ילדים עד גיל שש נשארים עם האמא, נקודה. מבחינת המחוקק אמא יותר טובה לילדים, היא תדאג להם טוב יותר, נטל גידול הילדים טוב שיהיה עליה. האב יזכה ב"הסדרי ראייה". באה עמותת "הורות משותפת – טובת הילד" אשר הוקמה במטרה לקדם את חלוקת האחריות ההורית בין ההורים לאחר פרידה, ומציעה לנו להרהר על המונחים השגורים, ביחס לאחריות ההורית לאחר הפרידה, ולמסר הסמוי שהם מעבירים:

א. "הסדרי ראייה" יש לאסירים בכלא. ביחס להורות – חלופה אפשרית היא "חלוקת זמני שהות".
ב. המונח "ביקורים" – יוצר מציאות שגויה. מבקרים חברים, את סבא וסבתא. אצל אבא זה בית, והביתה "באים".
ג. השימוש הנפוץ במילה "מחזירים" ביחס לאבות אינו ראוי. מחזירים משהו שאינו שייך לנו. מאחר ולילדים שני בתים, הרי שהאב אינו "מחזיר" את הילד לבית אימו, אלא מביא אותו או לוקח אותו אליה.
ד. המושג "משפחה חד הורית" אינו מתאים למקרים של הורים גרושים, כאשר לילד שני הורים חיים. בוודאי שאין להחילו על אחד ההורים בלבד ולהפכו ל"חד הורית".
2013-12-08

בימים האחרונים התבשרנו כי שרת המשפטים ציפי לבני עומדת לאמץ בחלקן את המלצות ועדת שניט מ-2005, ולצמצם את חזקת הגיל הרך מגיל שש לגיל שנתיים. בהתאם להמלצות הוועדה, תהיה לאב חובה חקוקה (ולא זכות) למימוש אחריותו ההורית.

אין ספק שזו פריצת דרך שמטרתה להתאים את החוק למציאות החברתית אליה יש לשאוף – אחריות הורית משותפת. אין ספק גם, שביטול חזקת הגיל הרך אינה מבטאת את מכלול השינויים הנדרשים כמו ביטול / צמצום הכוח של מוסד הרבנות, חשיבה מחודשת על "דמי מזונות" וביטול המרוץ של האב והאם לסמכות השיפוטית המועדפת: בית המשפט האזרחי או בית הדין הרבני.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס