מה מותר לעובד לכתוב בפייסבוק? מתי הבוס יכול להשעות ולפטר עובד בגלל סטטוס שכתב? והאם יש בכלל קשר בין לייק או שיתוף לבין התפקוד בעבודה?
כאשר המצב הביטחוני מחמיר, אנו עדים לתופעה של פיטורי עובדים ועובדות והתנכלות להם בגין דברים שפרסמו ברשתות החברתיות. בימי שגרה, חופש הביטוי נחגג ברשתות החברתיות, אך כשתחושת הביטחון האישי נפגעת, ההתבטאויות מקצינות והסובלנות כלפיהן מתקצרת. רק לאחרונה פוטרו עובדת חברת "פלאפון" ועובד בבית החולים הדסה בגין התבטאויות בפייסבוק, ועורך ב-ynet ששיתף תמונה של ראש הממשלה במדי חייל נאצי. המקרים לא הגיעו לבחינה משפטית, אך מעסיק אינו יכול לבלוש אחר עובדיו במרחב הפרטי, ורק לעתים נדירות ניתן לפטר עובד בשל עמדות והשקפות שהביע, גם אם הן מקוממות ולא נעימות. בדרך כלל, ביקורת על הממשלה, הצבא והמשטרה, ואפילו הבעת שמחה על הרג יהודים או ערבים, מוגנות על ידי חופש הביטוי. ביטוי הוא אסור כאשר הוא מסית לאלימות ולגזענות, אך גם במקרים כאלה המשטרה, ולא המעסיק, היא הגורם המוסמך לפעול נגד ביטוי בעל אופי פלילי.
כדי לסייע לעובדים לעמוד על זכויותיהם, ועל מנת להבהיר למעסיקים מתי פיטורים אינם חוקיים, האגודה לזכויות האזרח פירסמה מדריך חדש שנכתב עו"ד טל חסין.
נקודות עיקריות מתוך המדריך:
- הסתה לאלימות ולגזענות הן עבירות פליליות. המשטרה היא זו שאמורה לפעול כנגד מי שחשוד בעבירות שכאלו, ולא המעסיק.
- אסור לפטר או לפגוע בעובד רק בגלל מוצאו הלאומי, דתו או השקפתו הפוליטית. מי שעושה זאת מסתכן בקנסות כבדים ובביטול הפיטורים.
- למעסיק אסור לפקח על עובד ולהגביל את חופש הביטוי שלו מחוץ לשעות העבודה, אף אם הוא מציין בעמוד הפייסבוק שלו היכן הוא עובד.
- הפעלת לחץ על מעסיק לפטר עובד בגלל שיוכו הלאומי או בגלל שכתב פוסט, לחץ לייק או שיתף פוסט ברשתות החברתיות מהווה לחץ לבצע עבירה על החוק.
- מעסיק רשאי לפטר עובד במקרה בו ההתבטאויות פוגעות באופן ישיר בתפקודו או בכשירותו לבצע את העבודה.
- לגבי עובדי המגזר הציבורי – בדרגים הנמוכים, אסור למתוח ביקורת מעליבה או פוגעת על מדיניות הממשלה, ולעובדים בכירים אסור למתוח שום ביקורת עליה.
