מועתסם עלי, ארגון ARDC, המוקד לפליטים ולמהגרים, קו לעובד, ספריית גן לוינסקי, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט וארגון רופאים לזכויות אדם הגישו ברביעי, 19.2.2014, לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה בדרישה לבטל את כל הוראת השהייה למתקן חולות ובכללן ההוראה שהוצאה למועתסם ואמורה הייתה להיכנס לתוקף היום (23.2.13). בד בבד עם העתירה נתבקש צו ביניים שישעה את תוקפן של כלל הוראות השהייה. בית המשפט העניק צו ארעי שאוסר על העברתו של מועתסם לחולות או על מעצרו, וקבע שעל המדינה להשיב לבקשה לצו ביניים עד ליום 5.3.13.
בעתירה, אשר הוגשה על-ידי עורך הדין אסף וייצן מהמוקד לפליטים ולמהגרים, נטען כי "על כל החלטה פרטנית להיעשות תוך הקפדה יתרה על קיומו של הליך מנהלי מסודר, בפרט שמדובר באוכלוסיה מוחלשת". ואולם, משרד הפנים, בהיותו "אחוז דחף פרוע להוציא הוראות שהייה לאלפיהן, שכח כל זאת…הוראות השהייה הוצאו ללא שימוע, ללא קריטריונים שקופים וברורים ומבלי שניתנה להם הנמקה כלשהי. כך הפכה סמכות הרשות לחרב מתהפכת, שכרתה הן את עולמם של מי שהוצאו נגדם הוראות שהייה והן את יסודות שיטתנו המשפטית".
מעבר להיעדר הזדמנות הוגנת לטעון נגד הוראות השהייה ולחוסר ההתחשבות בנסיבות הקונקרטיות של כל אדם ואדם, הובהר בעתירה כי הוראות השהייה אינן מנומקות וממילא אינן מתייחסות לעולם שיצר לעצמו מי שחי בישראל שנים ארוכות תחת מדיניות "ההגנה הזמנית". כמו כן, נטען שלא ניתן משקל כלשהו לפרק הזמן הממושך שחלף מבלי שהתקבלו תשובות לבקשות המקלט שהוגשו.
