יום חמישי   12-12-2019
עדכון חדשות |

: האו"ם קורא לשנות את האופן בו צורכים מזון

סביבה נכתב על ידי

דוח דרמטי של האו"ם קורא לשנות מן היסוד את האופן בו אנחנו מייצרים וצורכים את המזון שלנו. על פי אותו דו"ח,  אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר מזון הולך ומחריף, שהגורמים לו הם משבר אקלים מתגלגל והעובדה שהאנושות ניצלה את מרבית שטח כדור הארץ. הסיכוי להתאושש מהמשבר נעוץ במעבר לייצור חקלאי בר קיימא, בצמצום אבדן מזון ובשינוי בהרגלי צריכת המזון – צמצום צריכת בשר ומעבר לתזונה המבוססת בעיקר על מזון מהצומח. מדינת ישראל עדיין מתעלמת מהאחריות המלאה של החקלאות ותעשיית המזון להתחממות הגלובלית.
הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים,של האו"ם, ה- IPCC , פרסם את הדוח הדרמטי, ולראשונה לא הסתפק בהצבעה על הקשר בין שימושי הקרקע שלנו למשבר האקלים, אלא קרא לשינוי בהרגלי ייצור וצריכת מזון. הפאנל קרא למעבר ממזון בזבזני במשאבי טבע, בראש ובראשונה בשר, לתזונה על בסיס צמחי, כאסטרטגיה הכרחית בהתמודדות עם משבר האקלים.

על פי ה-IPCC לא ניתן יהיה לשמור על הטמפרטורות הגלובליות ברמות בטוחות אלא אם כן יהיה שינוי בדרך בה העולם מייצר מזון ומנהל את משאבי הקרקע. בני אדם מנצלים כעת 72% משטח כדור הארץ (שאינו קפוא), בכדי להאכיל, להלביש ולספק את צרכי האוכלוסייה הצומחת בכדור הארץ. הדו״ח מזהיר כי החקלאות, בירוא היערות ושינוי בייעוד הקרקע מייצרים כמעט רבע מכלל פליטות גזי החממה הגורמים את משבר האקלים.

בהסכם האקלים שאושרר בוועדת האקלים בפריז ב2015 נתקלו מנסחי ההסכם בקשיים להציב יעדים גלובליים, ברורים ומחייבים לצמצום פליטות גזי החממה ונאלצו להסתפק בנכונותן של מדינות לאמץ תכניות לאומיות על פי קריטריונים עצמאיים. בהתאם, היעד הלאומי שנקבע בהחלטת ממשלת ישראל ב-20.9.2015  ניצב על הפחתה של 25% מפליטות הפחמן ממשק האנרגיה ביחס לצפוי בשנת 2030. אולם, בפורום לתזונה בת קיימא, ארגון מקצועי שמטרתו הגנה על הצרכן ושמירה על האינטרס הציבורי בנושאי מזון, טוענים כי התמקדותה של מדינת ישראל בצמצום פליטות ממשק האנרגיה והתחבורה מתעלמת מאחריותן הגדולה של מערכות החקלאות והמזון להתחממות הגלובלית. 

על פי הפורום, ישראל לוקחת בחשבון את ייצור הפליטות מייצור המזון המקומי בלבד, ומתעלמת מפליטות גזי חממה של מוצרי מזון הנצרכים בישראל, בעיקר בשר (כולל דגנים המיובאים למאכל בעלי חיים), המיובאים מחוץ לגבולות המדינה ומהווים את החלק הארי של המזון הנצרך בישראל. על פי נתוני ה-IPCC שסך יצור פליטות גזי החממה המשויכים ליצור וצריכה של מזון בעולם מוערך בכ-30% מסך הפליטות האנושיות. בנוסף יעד זה לא מתחייב על צמצום כולל בפליטות מכיוון שהוא לא לוקח בחשבון את סך הפליטות (כתוצאה מגידול באוכלוסייה) אלא מתייחס לצמצום פר נפש.

ד״ר אלון שפון, יו״ר הפורום לתזונה בת קיימא ומדען סביבתי באוניברסיטת הרווארד קורא למשרדי הממשלה לבנות תכנית שתבחן תרחישים צפויים של אתגרי אספקת מזון בעיתות משבר, כמו שינויי אקלים, "נכון להיום לא קיימת תכנית אב למזון שתוכל להבטיח לכל תושבי ישראל ביטחון תזונתי היום ובעתיד, בעזרת הצבת יעדים ברורים לחקלאות הישראלית שתהווה את המקור לעיקר אספקת המזון בישראל".
ד״ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, וממייסדות הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, קוראת לפעולה מהירה, ״לא צריך לחכות למדיניות ורגולציה של הממשלה, כי מניסיוננו זה יקח שנים רבות, והנזק לסביבה מצטבר בכל יום. לכן כל אחד מאיתנו יכול וצריך לעשות צעד אחד קטן – ולהפחית בהדרגה את צריכת מוצרי המזון מן החי (בדגש על בשר בקר). לא חייבים להיות טבעונים מחר בבוקר – אבל אם כל אחד מאיתנו יפחית ב-10 או 20 אחוז את צריכת הבשר, החלב והביצים שלו – השינוי יהיה עצום.״

צפו בכתבה של הטלוויזיה החברתית על משבר האקלים ואג'נדה 2030:

 
 

הוספת תגובה לכתבה