יום שלישי   18-12-2018
עדכון חדשות |

: תעסוקת נשים חרדיות

חברה נכתב על ידי

בשנים האחרונות שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה עולה ועולה. אם לפני כ-20 שנה פחות מחצי מהנשים החרדיות בישראל יצאו לעבוד, נראה שהיום מעל ל75% מהן משתתפות פעילות בשוק העבודה. ולמרות זאת נראה כי עדיין ישנן בעיות רבות בשילובן בשוק העבודה הישראלי.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר (12.11.18) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא הוצג דו״ח חדש של שדולת הנשים בישראל, המסכם את שנת פעילותו הראשונה של הקו הפתוח לנשים חרדיות, המספק סיוע וייעוץ משפטי חינם בנושאי זכויות מגן, זכויות סוציאליות בעבודה וזכויות נשים בעבודה. את הדיון על דו״ח שדולת הנשים בישראל יזמו חה״כ רחל עזריה, אילן גילאון, יעקב אשר ורויטל סויד.

הבדלי השכר בין נשים יהודיות חרדיות ולא חרדיות.

הדו״ח חושף את מימדי הפגיעה והניצול הבלתי נתפסים שסופגות החרדיות בשוק העבודה – גם במקומות עבודה שאמורים להיות תחת פיקוח המדינה, ומציג המלצות מדיניות למיגור התופעה.

נשים חרדיות שהשתתפו בדיון סיפרו כי עובדות שסובלות מהפרת זכויות נמנעות מלהתלונן בשל החשש מסנקציות חברתיות קשות, כמו סילוק ילדיהן ממוסדות החינוך החרדיים. מהנתותנים שנאספו מקו הפניות נראה כי מרביתן עוסקות בסוגיות בסיסיות כמו אי תשלום שכר, אי תשלום פנסיה, אי תשלום פיצויי פיטורין ועוד.

מספר הפניות שהתקבלו בקו לפי חוקים ונושאים

עו״ד עמית קובו־רום, מנהלת הקו הפתוח לנשים חרדיות שמפעילה שדולת הנשים בישראל, אמרה בדיון: ״אנו רואות צורך בלקיחת אחריות ממשלתית רחבה לשיפור איכות ההעסקה ותנאי העסקה של עובדות מהחברה החרדית, אשר זכויותיהן נרמסות ומופרות באופן שיטתי בשוק העבודה. נשים חרדיות מדווחות על הפרת זכויותיהן בעבודה יותר מכל אוכלוסייה אחרת, בין היתר, בשל המאפיינים הייחודיים שיש לציבור הנשים העובדות החרדיות בישראל. בעוד ישנה נכונות של עובדות חרדיות לנקוט פעולה כנגד הפרת זכויות כלפיהן, קיים קושי עבורן לפנות למוסדות של המדינה, ובמקרים רבים קיים חשש להשחיר את פני המעסיק״.

ביחד עם פרסום הדו"ח פרסמה שדולת הנשים גם את המלצותיה כיצד ניתן לשיפור את איכות ההעסקה ותנאי העסקתן העובדות החרדיות:

  • ייזום קמפיין ייעודי להגברת המודעות לזכויות בדיני עבודה בקרב מעסיקים ועובדות בחברה החרדית.
  • יצירת קשר בין גורמי האכיפה וההסדרה הרלוונטיים של המדינה, לבין מנהיגים ומנהיגות בחברה החרדית, והעמקת ההיכרות עם דיני העבודה והמחויבות לשמירה עליהם בקרב אוכלוסייה זו.
  • החלת מבצע אכיפה נרחב של המדינה במקומות עבודה המעסיקים שיעורים גבוהים של נשים חרדיות, בדגש על אכיפת זכויות מגן כגון הפרשות לביטוח פנסיוני, תשלום דמי הבראה וכו'.
  • החלת תכנית לאומית לשיפור איכות התעסוקה של נשים חרדיות, וקביעת יעדים איכותניים ומספריים הנוגעים לשכר, להכשרה, להיקפי משרה ולמעמד בשוק העבודה.
  • קידום העסקה ישירה של עובדות הוראה מהמגזר החרדי במסגרת משרד החינוך. זאת, על מנת לצמצם את שיעור הנשים המועסקות בעמותות ובגורמים שלישיים אחרים, ובתוך כך את חשיפתן להפרת זכויות שיטתית.

ח״כ אלי אלאלוף, יו״ר ועדת העבודה והרווחה, אמר בתום הצגת הדו״ח כי יש לאמץ את המלצות שדולת הנשים בישראל כלשונן, ״מדובר בתכנית עבודה מצוינת ובדו״ח מאיר עיניים״. מנהל אגף אכיפה מינהלית ועיצומים כספיים במשרד העבודה, מאיר דוד, שהשתתף בדיון, התחייב לקבל תלונות אנונימיות על מעסיקים שמפרים זכויות: ״נגיע לכל מעסיק ומעסיק״.