ביום ראשון האחרון הודיע נתניהו על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין "המימון של מדינות זרות לארגונים ישראלים שפועלים נגד חיילי צה"ל". האגודה לזכויות האזרח פנתה לנתניהו בקריאה לחזור בו מהצהרה זו ואילו היועץ המשפטי לכנסת קבע בחוות דעתו כי "חקירה פרלמנטרית של ארגוני חברה אזרחית על רקע אידיאולוגי עומדת בניגוד לעקרונות המשטר" ולדבריו אין לכנסת סמכות להקים ועדה כזו.
האגודה לזכויות האזרח פנתה לראש הממשלה, בנימין נתניהו (ג', 17.10.17), בקריאה לחזור בו מתמיכתו בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לארגוני החברה האזרחית, להבהיר באופן ברור וגלוי כי הוא וממשלתו לא יקדמו יוזמות מסוג זה, וכי יפעלו להגנת הדמוקרטיה בישראל מכל סכנה האורבת לה בכלל, ובימים אלה בפרט.
בפנייה הדגישה האגודה, כי לרשות הממשלה עומדים גופי חקירה ואכיפה וכן חקיקה ביטחונית ענפה. מכאן עולה כי תכלית ועדת החקירה הפרלמנטרית, היא רדיפה פוליטית אחרי מי שהאג'נדה שלו לא מוצאת חן בעיני הממשלה ומהותה היא לייצר "משפטי ראווה".
האגודה מדגישה כי הצעה זו היא חלק ממגמה מסוכנת של צמצום המרחב הדמוקרטי בישראל, השתקת ביקורת והשלטת שיח של הפחדה ששמור למשטרים אפלים ורחוקים. מגמה זו, שמובילה הממשלה בשנים האחרונות, כוללת גם רטוריקה וגם שלל יוזמות והצעות חוק קונקרטיות, שמאיימות לפגוע בצביונה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מדובר במתקפה מתוזמרת היטב על כל אחד מהיסודות המבטיחים את קיומו של משטר דמוקרטי בישראל: מבית המשפט העליון, דרך רשויות שלטון החוק ומבקר המדינה, ועד לתקשורת ולחברה האזרחית ולפעילים חברתיים ופוליטיים בשלל תחומים. במקום לעסוק בעניינים הדחופים שעל סדר היום של ישראל, נכתב במכתב האגודה כי חברי הממשלה מבקשים להשחית זמן ציבורי יקר בעיסוק מיותר ופוגעני, שתוצאותיו ידועות מראש, וכל תכליתו רדיפת ארגוני החברה האזרחית המבקרים את מדיניות הממשלה.
באגודה אף ביקשו להזכיר כי ראש הממשלה עצמו התנגד לפני מספר שנים להצעה דומה, בטענה שאין צורך לקיים חקירות בכנסת ואף הודיע כי יצביע נגד היוזמה. במכתב קוראות מנכ"לית האגודה שרון אברהם-וייס ומקדמת מדיניות וחקיקה, עו"ד דבי גילד חיו, לנתניהו לפעול כך גם כעת – לחזור בו מתמיכתו בהקמת ועדת החקירה, ולהבהיר באופן ברור וגלוי כי הוא וממשלתו לא יתנו יד ליוזמות מסוג זה, וכי יפעלו להגן על הדמוקרטיה הישראלית מכל סכנה האורבת לה בכלל, ובימים אלה בפרט.
היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, שלח למחרת (ד' 18.10.17) חוות דעת ליו"ר הכנסת, לפיה הכנסת איננה מוסמכת להקים ועדת חקירה בעניין המימון של מדינות זרות לארגונים ישראליים שפועלים נגד חיילי צה"ל. הוא מונה ארבעה טעמים בחוות דעתו:
- ראשית, חקירה פרלמנטרית של ארגוני החברה האזרחית על רקע אידיאולוגי עומדת בניגוד לעקרונות משטריים בסיסיים. מושכלות יסוד של שיטות משפטיות במשטרים דמוקרטיים הן שגופי החברה האזרחית רשאים לפעול בחופשיות רבה ובהתערבות מינימאלית של רשויות המדינה, וזאת במסגרת המגבלות החוקיות המצומצמות יחסית הקיימות בתחום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כאשר החקירה מופנית בעיקרה לסוג מסוים של עמותות, המזוהות באופן טיפוסי עם עמדות המנוגדות לזו של הממשלה המכהנת.
- שנית, ועדת חקירה פרלמנטרית אינה הכלי המתאים לעריכת בירור בעניינים אידיאולוגיים. לשם כך משמשים כלים פרלמנטריים אחרים. לא בכדי נקבע בחוק היסוד במפורש כי על הוועדה לשקף את יחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת וכי חלק מחבריה יהיו מסיעות האופוזיציה. שימוש בכלי של ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לנגח את האופוזיציה בכנסת או מחוצה לה, יהווה ניצול לרעה של כלי פרלמנטרי שלא לתכלית שלשמה הוא נועד. ואכן, בשעתו, בכנסת ה-18, כאשר הובאה למליאה ההצעה להקמת ועדות חקירה דומות, נציגי האופוזיציה בחרו להחרימן ולא היו חלק מהרכב הוועדות המוצע.
- שלישית, אין לכנסת כל סמכות לחייב גופים שאינם נמנים על הרשות המבצעת להופיע בפניה או למסור לה מידע. גם מכך ניתן ללמוד כי התכלית העיקרית העומדת בבסיס הכלי של חקירה פרלמנטרית הוא לפקח על רשויות השלטון, ולא על גורמי החברה האזרחית. בהתאם לכך, בנסיבות המקרה שלפנינו, בהן אין כל טענה לליקויים מצד רשם העמותות או מצד גוף אחר שיש לו סמכות שלטונית ביחס לגופי החברה האזרחית, אין בסיס לקיומה של חקירה פרלמנטרית.
- רביעית, בשנים האחרונות עלו בכנסת שורה של יוזמות חקיקה שמטרתן היתה לאסור או להגביל קבלת תרומות ממדינות וארגונים זרים על ידי עמותות. ואולם, בסופו של יום, ולאחר שנשקלו הדברים נקבע הסדר הכולל חובות דיווח ושקיפות בלבד ואינו מטיל כל מגבלה על עצם קבלת התרומות לכל נושא שהוא. בנסיבות אלה, בהן הכנסת הנוכחית קבעה כי קבלת מימון ממדינות וארגונים זרים מותרת, הכיצד אותה כנסת תהפוך סוגיה זו לעניין הדורש חקירה פרלמנטרית?
הוספת תגובה לכתבה