יום חמישי   23-11-2017
עדכון חדשות |

: צמצום בפערים הלימודיים בין יהודים וערבים

חברה נכתב על ידי

מחקר חדש של מכון טאוב מצביע על מגמת צמצום פערים בין החינוך במגזר היהודי לזה במגזר הערבי בישראל. זאת על אף הפערים המשמעותיים בין תלמידים יהודים וערבים במערכת החינוך בישראל, פערים הנובעים מהבדלי תקצוב וממעמד סוציו-אקונומי.

המחקר, שנערך על ידי נחום בלס, התמקד בהצלחה הלימודית של התלמידים בהשוואה לרקעם החברתי-כלכלי, והוא מצא כי בעוד שהפערים בתקצוב נשארו משמעותיים, בתחומים כמו מספר התלמידים בכיתה הצטמצמו הפערים בצורה ניכרת ובתחומים כמו ההשכלה והוותק של המורים נסגר הפער כמעט לחלוטין.

המחקר מצביע על פערים גדולים כאמור בתקצוב – בעוד תלמיד מהמגזר היהודי מתוקצב בכ-20 אלף שקלים, תלמיד מהמגזר הערבי יהיה מתוקצב בכ-16 אלף שקלים וזאת על אף שהגידול בתקצוב במגזר הערבי היה גדול יותר מזה היהודי. בנוסף, נמצא במחקר שישנם יותר מורים אקדמאים במגזר הערבי מזה היהודי, וששיעורי הלמידה זינקו בו, בייחוד בקרב הבנות שכעת 94% מהן לומדות לעומת 59% בעבר. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות דומה בין המגזרים, ואילו במגזר הדרוזי הוא אף גבוה יותר משניהם. בציוני הבגרות במתמטיקה ומדעים הפערים הצטמצמו, ומספר הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה עלה יחד עם חלקם מתוך בעלי התארים. למרות זאת, בציוני הבגרות באנגלית ומדעי המחשב עדיין קיים פער גדול, שקיים גם במבחנים בינלאומיים כמו מבחני PISA ששם נראה פער בין קבוצות על בסיס מגזר ורקע סוציו-אקונומי.

מהמחקר עלה גם שבתוך 15 שנים נסגר הפער בשיעורי הלמידה בגילאי 4-5 בין המגזרים. בנוסף, גם בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים נסגר הפער כמעט לגמרי – 97% שיעור למידה במגזר היהודי ו93% בזה הערבי, לעומת 90% ו-63% בהתאמה בשנת 1990. ניתן לראות גם שהפער הצטמצם לאור ירידה במספר הניגשים לבחינות הבגרות במגזר היהודי בין 2005 ל-2014, ירידה שהמחקר קושר לסיבות דמוגרפיות של צמצום השנתונים ועלייה באחוז המגזר החרדי בתוך האוכלוסיה היהודית. לעומת זאת, במגזר הערבי אחוז הניגשים לבחינות הבגרות כמעט והוכפל.

ניתן לראות גם שיש עליה ניכרת באחוזי הסטודנטים הערביים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת על אף שבשנת 2015 רק כ36% מבני 25-34 במגזר הערבי היו בעלי השכלה של יותר מ-13 שנות לימוד, בהשוואה ל-72% במגזר היהודי. בנוסף, אלפי סטודנטים ערבים נוסעים לרכוש השכלה גבוהה בירדן, ברשות הפלסטינית, ובארצות אחרות.

למרות זאת, במבחנים בינלאומיים כמו PRILS ב-2011 לחינוך היסודי וTIMSS ב-2015 לחטיבת הביניים הפערים נותרו דומים, גם עבור תלמידים בעלי רקע סוציו-אקונומי דומה. אז מדוע קיים הבדל? למרות שיש שיטענו כי המבחנים הללו אינם משקפים את המציאות בגלל מקרים רבים של העתקות, מנתוני משרד החינוך שיעור הבחינות הפסולות עומד על פחות מאחוז אחד. על פי המחקר, החלוקה הגסה לשלוש קבוצות על פי מגזר ורמת הטיפוח של בית הספר עלולות להטות את התוצאות לרעתם של התלמידים הערביים. נחום בלס, עורך המחקר, מסכם: "את הפער הגדול בהישגים בין כלל התלמידים היהודים לכלל התלמידים הערבים אפשר להסביר במידה רבה בנתוני הרקע החברתי-כלכלי שלהם, ואם רוצים לצמצם אותו, יש להתמקד במישור החברתי-כלכלי הכללי".

 
X

עכשיו משודרות באתר מבחר כתבות. כנסו >>