עדכון חדשות |

: דו"ח המטה למאבק בגזענות: האפליה במ' החינוך

חברה נכתב על ידי

אתמול, ה-21/03/2017, צויין יום המאבק בגזענות הבינלאומי, בכנסת התקיים כנס מיוחד בשם- "כנס גזענות כלפי נוער – אכיפה, חוק וחינוך". בכנס הציגו המטה למאבק בגזענות דו"ח על הגזענות והאפליה בתוך מערכת החינוך והאכיפתם.

בכנס שהתרחש בכנסת אתמול, הוצג דו"ח על הגזענות והאפליה בתוך מערכת החינוך בפניי השדולה למאבק בגזענות בראשותן של חברות הכנסת עאידה תומא-סאלימן ומיכל בירן ובפניי השדולה לקידום חיים משותפים בראשותו של חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'אברין. הדו״ח עוקב אחר ביטויים שונים של גזענות ואפליה המושרשים כלפי בני ובנות נוער ערבים, יוצאי אתיופיה, עדות המזרח, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, וכן בני נוער דוברי רוסית.
נידאל עות'מאן מנהל המטה למאבק בגזענות: "מערכת החינוך היא מעין נייר לקמוס של החברה בישראל על שסעיה, ובמובנים רבים היא אינה רק משקפת אותם כי אם מייצרת ומחריפה אותם בצורה אקטיבית – החל במדיניות של הפרטה והפרדה על בסיס אתני ולאומי, עבור בהזנחה של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות וכלה בתכנים ובייצוגים המשתקפים בחומרי הלימוד הנלמדים בכיתותיה". עוד הוא מוסיף: "הממצאים שעולים מן השנים האחרונות, חושפים שהמערכת איננה עיוורת צבעים, ופעמים רבות במקום לחזק את מי שזקוקים לכך מזניחה אותם ומנציחה את הפערים".

הדו"ח כולל מספר המלצות דחופות ליישום:
1. יש להשקיע בדחיפות בתוכניות המעמידות במרכזן את אידיאל החיים המשותפים, הכרת האחר ומיגור הגזענותבמוסדות החינוך בישראל  וליצור תשתית ארגונית, פדגוגית, אופרטיבית ותקציבית מספיקה להתמודדות ארוכת טווח ומחייבת. על מנת להבטיח המשכיות יש לפתח וליישם תוכניות כגון אלו ע"י השלטון המקומי, שהנו יציב יותר מבחינת אנשי ונשות מפתח המנהלות של התחומים השונים ברמה המקומית.
2. יש לעודד מפגשים וחילופים בין תלמידים ותלמידות מאוכלוסיות שונות, ושילוב מורים ממגזרים שונים בבתי ספר שונים על מנת ליצור אינטגרציה במובן האמיתי שלה. את כל זאת יש לעגן במסמכים מחייבים בתחומי הליבה, ולהקנות לכך תקנים ותקציבים משמעותיים.
3. על משרד החינוך להטמיע בתוכניות הלימודים של המקצועות השונים את המורשת, ההיסטוריה והתרבות של כלל בני הנוער בישראל, לרבות יוצאי/ות אתיופיה, מזרחים/ות, ערבים/ות ודוברי/ות רוסית.
4. יש לוודא כי הייצוגים בספרי הלימוד בישראל יהיו מגוונים מבחינה אתנית, לאומית ומגדרית, ולבדוק כי אינם גזעניים ו/או מציגים תמונה חלקית או מעוותת ביחס לכל קבוצה שהיא. יש לשתף נציגים ונציגות מכל הקבוצות בישראל בניסוח חומרי הלימוד על מנת למנוע תופעות כגון אלה, ולתקן את המקומות בהם מופיעים אזכורים פוגעניים כלפי קהילה זו או אחרת.
5. יש להיאבק למען הקמת מינהל חינוך ערבי עצמאי – תנאי בסיסי לחיזוק התלמידים והתלמידות באוכלוסייה הערבית, אשר נופלים בין הכיסאות של החינוך הממלכתי הכללי. יש לבטל איסורים למיניהם המונעים ממורים ומורות ערבים לדון עם תלמידיהם בזהות ולאומיות ערבית, בנכבה ובנרטיב בפלסטיני ככללו – שאין לו הד בתוכניות הלימודים והוא מושתק כמעט לחלוטין.
6. יש להשוות  את ההשקעה בתלמיד בחברה הערבית לזו של החברה היהודית. כיום, משרד החינוך מפלה את התלמיד הערבי ב-1.4 מיליארד שקל בשנה לכל הפחות, דבר המתבטא היטב בכל המדדים על אודות ההישגים במבחנים שונים. כמו כן, יש למפות את הפערים העצומים בתשתיות הפיזיות בין מערכת החינוך הערבית ליהודית ולפעול לביטולם באופן מיידי.
7. למנוע הסללה של בני ובנות נוער מאוכלוסיות מסויימות לחינוך מקצועי  מחקרים מראים כי החינוך המקצועי משעתק לרוב את המבנה הכלכלי־חברתי – כלומר לומדים בו ילדים ממעמד כלכלי וחברתי נמוך, לרוב ממשפחות מזרחיות וערביות, בעוד שבמסלולים העיוני וההנדסי לומדים ילדים למשפחות מבוססות ומשכילות יותר. בהתאמה, גם הזכאות לתעודת בגרות נמוכה יותר.
8. יש לפעול להגדלת מספרם של אנשי חינוך יוצאי אתיופיה בעמדות מפתח במערכת החינוך, שיהוו לבני הנוער מודל להצלחה. יש לפעול למיגור תופעות כמו אי-קבלת תלמידים לבתי ספר, ו/או הפניות יתר לחינוך המיוחד או לחינוך פנימייתי – בהם ייצוגם של יוצאי אתיופיה גבוה משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית. יש להשקיע בבתי ספר הקיימים בהם ישנו רוב של תלמידים אתיופים בכל הכרוך בתקציבים, אנשי חינוך טובים ותקנים – ולא להתעקש על אינטגרציה בכוח.
9. יש להנחות את כלל המערכות לנתב את בני ובנות הנוער בישראל העומדים בפני הגשת תיק פלילי נגדם לקראת שיקום והליך טיפולי. על משרד הרווחה לעשות בדק בית בכל הקשור לפעילותם של קציני המבחן, לאור הנתונים הקשים לפיהם 88% מבין בני הנוער האתיופים מרצים עונשי מאסר בפועל ו-45% מבין בני הנוער הערבים.  המצב הזה מחייב בדיקה מעמיקה של התנהלות התביעות במשטרה ובפרקליטות וכן בהחלטות בתי המשפט. אנו ממליצים שמרכז המחקר בכנסת או מוסד אקדמי בישראל יקיים מחקר מעמיק בנושא.
10. יש לפעול לאכיפת חוק הנוער בכל הקשור לזכויותיהם של קטינים. יש לקיים בבתי הספר הערבים והאתיופים תהליך לימוד על אחריות פלילית ועל זכויות משפטיות.  בני ובנות נוער ערבים רבים שנעצרו בשנתיים האחרונות חוו הפרה נרחבת של זכויותיהם כקטינים: חקירה ללא נוכחות עורך דין ובשעות הלילה המאוחרות, חקירת קטינים ללא נוכחות אחד מהוריהם ועוד. זאת, תוך התעלמות מן ההשלכות הנפשיות שיכולות להיות על העצורים עקב גילם הצעיר.
11. יש לפעול למימוש ההוראה של שר הפנים דרעי לרשות האוכלוסין וההגירה להנפיק אשרות שהייה בישראל למבקשי מקלט החל מגיל 16 ומעלה. אחד הדברים שהכי מקשים על חייהם של בני ובנות הנוער חסרי המעמד ומבקשי המקלט הוא היעדרה של תעודה מזהה. הם חשופים בכל עת לעיכוב, תשאול ומעצר על ידי גורמי האכיפה.

מתוך: גזענות בפרדס חנה, יש מה לעשות ע"י רונית בר אילן

דר׳ יוליה זמלינסקי, מנכ״לית עמותת מורשתנו, החברה במטה למאבק בגזענות: ״התוצאות של הדוח של עמותת מורשתנו מראים שילדים ובני נוער עולים חווים גזענות וחוסר סבלנות כלפי זהותם ותרבותם בתוך מערכת החינוך בישראל. בנוסף, הם מחווים אובייקט לשיטור יתר ואלימות משטרתית כלפיהם וכלפי בני משפחותיהם. כתוצאה מכך ילדים ובני נוער עולים חווים תחושת ניכור, נושרים מבתי ספר ומעורבים יותר בהתנהגויות בעלות סיכון מאשר ילידי הארץ.
לקריאת הדוח המלא

  כתבות ווידאו שחבל לפספס