דיווח: תנו לטבול בשקט!

אחרי פסיקת בג"ץ, הדיונים "בחוק המקוואות" שנועד לעקוף את הפסיקה והפשרות החלקיות שהושגו, יתקיים מחר דיון נוסף ב"בג"ץ המקוואות". נראה כי הקרב על חופש הטבילה בישראל עוד רחוק מלהסתיים והרוחות סביבות רק הולכות ומתלהטות.

בחודש מרץ האחרון, התראיין ד"ר יונתן אדלר מהחוג ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל לתוכנית יומן ששודרה בערוץ 7. "בעת העתיקה, בתקופת הבית ולאחר מכן, היו המקוואות לא רק לנשים אלא לכולם. נשים, גברים, ילדים ועבדים, כולם טבלו במקוואות כדי לשמור על טהרה בחייהם היומיומיים. אנשים רצו לשמור על טהרה ולנהל חיים של טהרה", הסביר אדלר בראיון. "עניין הנשים התפתח עם הזמן", מציין אדלר, "בהתחלה כולם טבלו, מעבר לכך שיש טומאות מיוחדות לנשים ואחרות לגברים, אבל לכולם היה עניין הטומאה". כאשר התבקש להתייחס נושא הבלניות, המעורר לא מעט מחלוקות וזוכה להתנגדות אף בקרב נשים דתיות קובע ד"ר אדלר כי מדובר במוסד שאינו מוכר בהיסטוריה היהודית. "אנחנו לא מכירים השגחה של אישה ליד אישה אחרת שטובלת. זה לא מוכר בימי הבית השני, במקורות חז"ל, אצל התנאים אמוראים או גאונים. המקור הראשון שמוכר הוא ספר 'חסידים' מימי הביניים, וזה לא תופס תאוצה עד תקופה מאוחרת יותר. כלומר לא מדובר בחובה הלכתית היסטורית עד לתקופה מאוחרת הרבה יותר, כך שהתייחס לאקטואליה תמוה בעיניי שתבוא ממשלה ותחוקק חוק לחייב נשים בימינו בדבר כזה. זה נראה לי מאוד מוזר".

מדבריו של אדלר, שמצטרפים לקולות רבים נוספים, הן מהמשתייכם לזרמים האורתודוקסים והן מהמשתייכים לזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים, עולה כי ההכרח ההלכתי לטבילה בנוכחות אישה נוספת, זרה, הבלנית, מוטל בספק וכי מדובר יותר בהחמרה הלכתית שאולי חלק מהזרמים החרדיים תומכים בה, אך נראה שחלק לא מבוטל מהנשים, אלא שבסופו של דבר טובלות במקווה, מוצאות נוכחות זו כמיותר במקרה הטוב וכלא נעימה ואף מטרידה במקרה הרע.

• צפו: האם נושא המקוואות בכלל מעניין את הציבור? ואיך מרגישות נשים שמחוייבות לטבול לפני הנישואים לגבי העניין?

ישנן הרבה דרכים לטבול, חלקן תואמות יותר את ההלכה וחלקן פחות, חלקן מבוססות על מסורות משפחתיות שעוברות מאם לביתה ואחרות מבוססות על אמונה ורגש אישי של הטובלת, אבל בפועל, לא מעט נשים בוחרות לטבול במקוואות הציבוריים באופן תדיר יחסית. גם אלה שלא נוהגות לטבול, ידרשו לעשות זאת בכל מקרה, אם ירצו להתחתן. מכיוון שלרבנות יש כידוע מונופול על נישואים בין גברים יהודים לנשים יהודיות בארץ, חלק בלתי מבוטל מהנשים שמתחתנות בארץ, עושות זאת דרך הרבנות ולכן גם מחויבות בטבילה לפני הנישואים. כך או אחרת, סאגת המקוואות, נוגעת בחייהן של נשים רבות, גם אם לא באופן יומיומי.

בחודש פברואר האחרון, קבע בג"ץ כי על המועצות הדתיות לאפשר למתגיירים רפורמיים וקונסרבטיביים לטבול המקוואות הציבוריים. טרם הפסיקה, נאסר על מתגיירים אלה לטבול במקוואות, על אף היותם ציבוריים, בשל התנגדויות מצד המועצות הדתיות, המפעילות את המקוואות, אשר לא מכירות ביהדותם. על מנת לעקוף את פסיקת בג"ץ, יזם ח"כ משה גפני (יהדות התורה) את חוק המקוואות לפיו הטבילה במקוואות הציבוריים בישראל תיעשה אך ורק על פי ההלכות בשולחן ערוך (ההלכה האורתודוקסית) ובפיקוח הרבנות הראשית לישראל. בשבוע שעבר (13/06/16) הושגה פשרה בין הזרמים החרדיים התומכים בהצעת החוק לבין הזרמים הרפורמים והקונסרבטיביים המתנגדים לה. על פי הפשרה, יוקמו ארבע מקוואות נפרדים עבור רפורמים וקונסרבטיבים, שבהם יוכלו לטבול על פי דרכם.

• צפו בראיון שקיימנו עם ח"כ מיכל רוזין, לאחר שכינסה בשבוע שעבר דיון דחוף של השדולה לפלורליזם ולשיוויון אזרחי:

כאמור, ישנן הרבה סוגיות הקשורות לטבילה במקוואות. חלק מהמאבקים בתחום מובלים ע"י נשים מזרמים שונים ביהדות שבסך הכל מבקשות את החופש לטבול על פי דרכן ואחרוים מובלים ע"י התנועות ליהדות מתקדמת ועוסקים בטבילת מתגיירים ומתגיירות שבחרו להתגייר בדרך הרפורמית או הקונסרבטיבית ושיהדותם לא מוכרת כלל ע"י הרבנות הראשית. המשותף לכל הסוגיות הוא המאבק לחופש הטבילה ובעיקר להסרת המונופול שיש לרבנות הראשית בישראל גם על תחום המקוואות, הציבוריים.

מחר (23/06/16) יתקיים דיון בג"ץ בנושא חופש הטבילה, הציבור הרחב מוזמן להגיע ולהביע תמיכה.