דיווח: תביעה ייצוגית: שכרן של עובדות הסיעוד

בין הדין האזורי לעבודה אישר את בקשת עמותת ידיד לתביעה ייצוגית נגד חברות ועמותות הסיעוד ונגד המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי אינם משלמים את השכר המגיע לעובדות הסיעוד.

סיפור התביעה מתחיל למעשה עוד בשנת 2011 כאשר עמותת "ידיד" ביקשה מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לחייב 20 חברות ועמותות סיעוד הפועלות ברחבי הארץ לשלם לעובדיהם ובמיוחד לעובדותיהן, תשלום עבור זמן העבודה שהן "מבזבזות" בנסיעה ממטופל אחד למשנהו. במהלך הדיונים, המתקיימים כבר יותר מארבע שנים, נחקרו מעל 30 עדים, רובם מנכ"לים, של 20 חברות הסיעוד וכן נציגי המוסד לביטוח לאומי. בהקשר זה, חשוב לציין כי לפני מספר חודשים פסק בית הדין האירופי לצדק כי זמן הנסיעה לעבודה וחזרה נחשב כשעות עבודה פסק הדין חל על עובדים ללא סביבת עבודה קבועה אשר בדרך כלל נוסעים מהבית לפגישות או טיפולים. בפסק הדין, שנכנס לתוקף באופן מידי, קבע בית המשפט, הממוקם בלוקסמבורג, כי זמן נסיעה ייחשב כחלק מיום העבודה כאשר מדובר בעובדים ללא סביבת עבודה קבועה אשר בדרך כלל נוסעים מהבית לעבודה הנמצאת בכל פעם במקום אחר. המצב בארץ בכל הנודע לנושא דווקא עגום להפליא- לא משלמים לעובדות סיעוד אפילו על זמן שהנו חלק מיום העבודה שלא לדבר על נסיעה לעבודה ובחזרה ממנה.

• צפו: בשנת 2014 יצאו עובדות הניקיון להלחם על שיפור תנאי העסקתן:

השבוע אישרה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופטת דיתה פרוז'ינין, את בקשת עמותת "ידיד" לתביעה ייצוגית בסכום של למעלה מ105 מיליון שקלים כנגד קבוצת חברות ועמותות המעניקות למוסד לביטוח לאומי שירותי סיעוד וכן נגד המוסד עצמו. בהחלטתה קבעה השופטת פרוז'ינין ועמה נציג המעסיקים, אברהם מנצורי, ונציג העובדים, רפאל כהן, כי הם מאשרים את בקשת התובענה כהגדרתה "תשלום עבור "זמן מעבר" למטפלות ולמטפלים סיעודיים". עוד נקבע בהחלטה כי הקבוצה שתכלל במסגרת התובענה תורכב מ"מטפלות ומטפלים סיעודיים שעבדו אצל המשיבות ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת תובענה ייצוגית זו, ובמהלך תקופת עבודתם טיפלו ביום עבודה אחד ביותר ממטופל אחד ברצף, המטופלים אינם מתגוררים במקום מגורים אחד, וזמן המעבר בין מטופל למטופל עולה על 5 דקות."

בתגובה להחלטה אמרה עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנהלת המחלקה המשפטית ב"ידיד", כי "מדובר בהישג חסר תקדים לטובת אוכלוסייה של עובדות מוחלשות. בית הדין פתח היום פתח חשוב ביותר המאפשר לעובדות המקבלות שכר מינימום ועושה עבודה קריטית ומשמעותית מבחינה חברתית, ולתקן עוול שנעשה להן במשך שנים ארוכות, באמצעות אי תשלום שכר עבודה על זמן הנסיעה מקשיש/ה אחד לרעותה".

בנוסף הוסיף, עו"ד אסף פינק, המתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות, כי "מפליא שבעידן של איגודים מקצועיים אף אחד מהם לא טרח לעמוד לימין העובדות. התברכנו בכך שעמותת ידיד הרימה את השרביט ולקחה על עצמה להיות השופר של העובדות".