מורים בישראל מרוויחים הרבה פחות מהממוצע במדינות המפותחות וההשקעה הממשלתית בחינוך נמוכה גם היא מהממוצע. למרות זאת ישראל מעניקה חשיבות רבה למבחנים הבינלאומיים, שבפועל, הצלחה בהם לא מנבאת עתיד כלכלי טוב יותר למדינה, כך עולה מהדו"ח של מרכז טאוב.
שכר המורים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לגיוס כוח אדם איכותי להוראה ולשמירה על יציבותו. השכר ההתחלתי של מורה בישראל נמוך מאוד בהשוואה בין-לאומית. ב-2012 הרוויח מורה מתחיל בעל תואר ראשון בחינוך היסודי 67% משכרו הממוצע של מורה בעל מאפיינים דומים ב-OECD, אך בהשוואה בין מורים ותיקים יותר היחס השתנה ל-88%. בחטיבה העליונה הנתונים הם 59% ו-72%, בהתאמה.
קריטריון נוסף לבחינת המצב הוא חלקו של תקציב החינוך בכלל עוגת התקציב, ובמדד זה ישראל מפגרת מאחור. ב-2011 עמדה ההוצאה לתלמיד בגן ביחס לתמ"ג לנפש בישראל על 13%, לעומת ממוצע של 21% ב-OECD, וההוצאה לתלמיד בחינוך העל-יסודי עמדה על 19%, לעומת 26% בממוצע ב-OECD. רק בחינוך היסודי היחסים בין ההוצאה לתלמיד לתמ"ג לנפש בישראל וב-OECD היו זהים, ועמדו על 23% (יש להביא בחשבון כי אחת הסיבות להבדל בהקצאה היא ששיעור הילדים באוכלוסייה בישראל גבוה בהרבה מב-OECD, וסגירת הפער תדרוש משאבים רבים).
לדבריו של מחבר הדו"ח נחום בלס, חוקר ראשי במרכז טאוב, אין לייחס לתוצאות המבחנים הבין-לאומיים חשיבות רבה כל כך מכיוון שעדיין לא הוכח קשר בין רמת ההצלחה במבחנים לאיכות מערכת החינוך בהווה, או לביצועיה הכלכליים של המדינה בטווח הבינוני והארוך. כך למשל בשנת 2010 המתאם בין הישגי המדינות שתלמידיהן נבחנו במבחן SIMS ב-1985 ובין שני מדדי תמ"ג באותן מדינות – לנפש ולשעת עבודה – הוא שלילי וקרוב לאפס (0.09- ו-0.05, בהתאמה). הממצאים מראים שגם אם יש קשר בין ידע והישגים לימודיים למדדים כלכליים-חברתיים, תוצאות המבחנים הבין-לאומיים לא בהכרח משקפות את רמת ההשכלה. כמו כן, ההשכלה הנרכשת במערכת החינוך היא רק מרכיב אחד ממגוון גדול של משתנים המשפיעים על הכלכלה.
הדו"ח של מרכז טאוב מגיע כשבוע לאחר פרסום דו"ח יוניצ"ף שחשף כי הפערים בין ילדים עשירים לעניים בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות. הפערים בין ילדים ממשפחות עשירות לעניות בישראל בתחומי החינוך, במערכת הבריאות ובהכנסה עקפו את ארה"ב, מקסיקו, צ'ילה ויוון.
הוספת תגובה לכתבה