תאיר קמינר, בת 19: "בעשירי בינואר, אתייצב בבקו"ם ואצהיר על סירובי לשרת בצבא, ועל רצוני לעשות שירות אזרחי חלופי". לסירובה של תאיר מתלווה מכתב תמיכה, עליו חתמו כמה עשרות מבוגרי תיכון עירוני א' בתל אביב. תאיר עצמה חתומה על מכתב הסרבניות של 2014.
היום (10.1.2016), בשעה 12:00, תתכנס משמרת תמיכה מול הבקו"ם: "יש אלטרנטיבה ואנחנו כאן עם תאיר, כדי להביע סולידריות ולחזק את מי שמוכנה לשלם מחיר אישי לא קל, כדי לומר די למצוקה האנושית השקופה של רבים"
תאיר מוסיפה: "שנה שלמה עבדתי בשנת שירות עם ילדים החיים באזור של מלחמה, שגדלים במציאות קשה וראיתי את ההשפעה שלה עליהם, ולמציאות הזו אני אומרת – די! שם החלטתי לסרב לשרת בצה"ל. הסירוב שלי נובע מרצון לתרום לחברה שלי ולהפוך אותה למקום טוב יותר. מניסיונם של שוברים שתיקה, מוטל עלינו ללמוד שעור: אני לא מתכוונת לשבור שתיקה בדיעבד – אני שוברת אותה עכשיו, למפרע.
תאיר קוראת לממשלת ישראל לפתוח במו"מ מדיני, ולקטוע את מעגל השנאה, הסבל והמלחמה ועונה לטענות נפוצות כלפי הסירוב: "כל עוד נמשיך לשלוט במיליוני אזרחים בשלטון צבאי, תמשיך ישראל להתרחק מדמוקרטיה. ביטחון אמתי יתקיים כשהעם הפלסטיני יחיה בכבוד ובחופש במדינה עצמאית לצד מדינת ישראל. לכן, הסירוב הוא חלק מהמאבק לדמוקרטיה ובטחון, לא פגיעה בדמוקרטיה ובטחון."
לצעירים וצעירות בני גילה, היא אומרת: "לשרת בצבא זו החלטה פוליטית בעלת משקל כבד, בדיוק כמו סירוב. אנחנו, הצעירים, צריכים לבחון אותה ואת המשמעות שלה לעומק. אנחנו צריכים להבין את השלכותיה על החברה שלנו. כשאני עשיתי זאת, בחרתי לסרב. הכלא הצבאי מפחיד אותי פחות מאשר אובדן האנושיות של החברה שלנו"
תאיר מלווה ע"י "מסרבות" – רשת פעילות ופעילים שמטרתה היא לתמוך בסרבניות וסרבנים פוליטיים ולקדם שיח בנושא סרבנות בקרב הציבור הישראלי. ההצהרה המלאה של תאיר בדף הפייסבוק של מסרבות.
הוספת תגובה לכתבה