עדכון חדשות |

: מחזה בשלוש מערכות

חברה נכתב על ידי

מחזה בשלוש מערכות- סיקור המחאה בפייסבוק כנגד הגזענות המופנית כלפי יוצאי אתיופיה

מאז 2011 מחאה חברתית נתפסת כבר כמעט כדבר שבשגרה. אולם השבוע הצליחה מחאה אחת לגרום לכולם להגיב. כולם נחשפו לאירוע המחאה כנגד הגזענות המופנית כלפי יוצאי אתיופיה שהתרחש ביום ראשון, 3.5.15, וכולם גיבשו דעה – בעד, נגד, מיותרת או חיונית. כך או כך, עולה השאלה, איך הדיווחים על האירוע בפייסבוק השפיעו על הדעה הזו.

כיום, יותר ויותר אנשים מקבלים את מנת החדשות היומית שלהם דרך הפייסבוק. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר באירועים פורצים ולא מתוכננים, או אירוע מתגלגל. הפייסבוק מספק דיווח בזמן אמת גם מכלי התקשורת המסקרים וגם מן הנוכחים בשטח. לכן עולה השאלה, מה וכיצד בוחרים עמודי הפייסבוק של גופי החדשות בארץ לדווח. שניים מאותם גופים מרכזיים, עמוד הפייסבוק של חברת MAKO מבית קשת ועמוד הפייסבוק של עיתון הארץ, מייצגים את הקצוות העיתונאים של התקשורת הישראלית. מצד אחד, הדגשת יתר על פופולאריות ועממיות המוצגות על ידי כותרות מושכות וידיעות שמביעות אהבה, אהדה ותגובות חיוביות. מצד שני, עיתון הארץ, שנחשב לאליטה העיתונאית בישראל, המייצג כביכול דיווח אובייקטיבי יותר. אין חלוקה זו אומרת שהאחד טוב מן השני, אלא רק מציגה ראייה נתפסת של הקצוות בעיתונות הישראלית.

במקרה של המחאה כנגד הגזענות המופנית כלפי יוצאי אתיופיה, שני העמודים דיווחו על האירוע, על התגלגלות העניינים, אך הסיפור של כל אחד מהם היה שונה. נקודת ההתחלה הנתפסת דומה – אלימות משטרתית כנגד חייל ממוצא אתיופי. אך האמת היא שמדובר בגזענות אגרסיבית ואינטנסיבית כלפי יוצאי אתיופיה שנמשכת על פני מספר עשורים. האלימות כנגד החייל עצמו, היא רק הגפרור שהצית את האירוע הספציפי שהתרחש ביום ראשון ה-3.5.15.

המערכה הראשונה, מבחינת עמוד הפייסבוק של MAKO, החלה באותו יום בשעה שש בערב, עם חסימת נתיבי איילון על ידי המוחים. "מאות יוצאי אתיופיה חוסמים בשעה זו את איילון…" כתבו מנהלי העמוד "ומוחים על האלימות המשטרתית כלפיהם".. ניתן רק לשער, מכיוון שתחילת הפוסט עוסק בחסימת איילון, שזהו העיקר הנתפס של הדיווח – כלומר קודם ההפרעה לסדר היום הציבורי הכללי, ורק לאחר מכן מדוע זה קרה, כלומר ענין המחאה. הניסוח הזה מראש מצייר את המוחים כפורעי חוק, כאנשים שלא אכפת להם מהפרעות ציבוריות ומפגיעה באחרים.

בעמוד הפייסבוק של הארץ, האירוע התחיל כבר בשעה בשלוש בצהריים, כאשר מנהלי העמוד בוחרים לקדם שני נושאים: מצד אחד, אינדבידואליזציה של המחאה באמצעות טור אישי. מצד שני, גורמי הכוח מתכוננים, כמו במחזה של צכ'וב, ומנבאים כי ניידות המשטרה שמופיעות במערכה הראשונה יהיו מעורבות בהפגנה אלימה במערכה השלישית. צורת הדיווח הדואלית  הזו יוצרת תמונת מצב של מחאה לגיטימית, של פרטים שכואבים על מצבם וסבלם בחברה, מתוך זווית ראייה שכוללת פעולה אזרחית לגיטימית.

צילומי מסך: דף הפייסבוק של MAKO

צילומי מסך: דף הפייסבוק של MAKO

המערכה השניה, "הפגנת בני העדה האתיופית גלשה לפסים אלימים" מכריזים בסביבות השעה שמונה בערב בעמוד הפייסבוק של MAKO, ומקנחים בדיווח חיובי כי איילון נפתח. גם בידיעה זו יש כמעין הדגשה על האלימות ועל האי הנוחות החברתית הכללית שנגרמה עקב האירוע. אין שם התייחסות להתגלגלות האירועים, להסברים או למתן אופציה חלופית למדוע "פרצה האלימות". הרי האלימות היא אינה עצמאית, היא אינה נוצרת מעצמה, מישהו יוצר אותה, מניע את הגלגל. "גלשה לפסים אלימים", דווח. עולה השאלה מי גלש? מי הוא אותו פורע החוק? והתשובה היא בני העדה האתיופית, כי זו ההפגנה שלהם.

בעמוד הפייסבוק של עיתון הארץ, בשעה חמש וחצי, דווח כי "מחאת יוצאי אתיופיה: מאות מפגינים חוסמים צירים מרכזיים בת"א…", אל מול דיווח על השחקן המהותי השני לאותו הערב, שעד כה נעדר מדיווחיהם של MAKO, "המשטרה החליטה שלא לשלוח לאזור שוטרים ממוצא אתיופי". לפוסט מצורפות מספר תמונות של המוחים. סוף סוף רואים את פני המפגינים. רואים מה הם עושים – מחאה לגיטימית שכוללת פעולה אזרחית לגיטימית. מהסיפור שעמוד הפייסבוק של עיתון הארץ מספר לנו חסימת נתיבי אילון לא הייתה התפרעות לא מתוכנת שאף אחד לא ידע עליה מראש. בסיפור של עיתון הארץ יש ארגון וסדר, יש שני צדדים שנערכו לאירוע שכעט התממש.

צילומי מסך: דף הפייסבוק של הארץ

צילומי מסך: דף הפייסבוק של הארץ

המערכה שלישית, היא אולי המורכבת ביותר. מצד אחד, על פי עמוד הפייסבוק של MAKO המדווח כי  "מחאת יוצאי אתיופיה יוצאת משליטה…", המחאה כבר איבדה את עיקרה, שכן המוחים היו כנגד האלימות (שהופעלה כלפיהם) וכעת הם אלו האלימים, המתפרעים, החוסמים שצריך ולהפעיל כנגדם כוח. הם אלו שמצדיקים את הנקיטה באלימות כנגדם. צורת ביטוי שכזו בעצם מעקרת את המוחים ממחאתם – אין להם זכות למחות כי הם נוקטים באלימות בעצמם.

לעומתם, מדווח עמוד הפייסבוק של הארץ כי "מחאת יוצאי אתיופיה גלשה לעימותים אלימים עם שוטרים…".  הצגת משחק ובו שני צדדים שמגיבים, שני צדדים שיצאו משליטה, וגלשו לאלימות. זהו האקדח שיורה – האירועים האלימים בכיכר.

הבחירה הטקסטואלית בין "יוצאת משליטה" לבין "גלשה לעימותים אלימים" אומרת הכול. אנחנו אולי רוצים לחשוב שמילים הן רק מילים ואין בהן את הכוח לפגוע, אך יש בכוחן של מילים לעצב מציאות ותפיסות חברתיות. דימוי אחד משויך להמון משולהב שאיבד כיוון, למושגים של כוח, לצד שולט וצד נשלט. יש את יוצאי אתיופיה שהממשל הטוב אישר להם להביע דעה ועכשיו הם לקחו את זה צעד קדימה ויצאו משליטה, ויש הדימוי השני שהוא נקי ממושגי הכוח. לא רק צד אחד אשם, לא רק צד אחד נדרש לשליטה העצמית, שכן לאירוע אלים יש תמיד שני צדדים.

אדם הנחשף רק לאחד הסיפורים האלו, רק ל-MAKO, או רק ל-הארץ, נחשף לסיפור מסוים שעמודים אלו בוחרים לספר. פייסבוק, המחשב או האינטרנט הם הכלים דרכם אנחנו מקבלים את החדשות, ולתוכן יש משמעות גדולה.

שלוש מערכות זהות, שני סיפורים שונים. במי מהם צפו יותר ומה הרושם שהשאיר כל אחד מהם? רק העתיד יגיד.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס