תמלול הכתבה: כיבוש הזהות מחדש
רמי יונס: כדי ללמוד יותר על כל נושא הזהות הפלסטינית, ועל מה בעצם גורם לכל אותם צעירים ערבים שחיים במדינת ישראל להגדיר את עצמם כפלסטינים, באנו לבקר בעמותת בלדנא, עמותה הממוקמת בחיפה ושעוסקת במחקר ואולי גם בחיזוק של אותה זהות.
קמאר טאהא: עמותת בלדנא היא עמותה עצמאית, העובדת עם צעירים ערבים בפלסטין הכבושה. זו עמותה שמטרתה להיות מסגרת מחבקת לכל הצעירים הערבים הפלסטינים. אנחנו עוסקים בכמה פרויקטים, כאלה שעוסקים בנושאי מנהיגות, בהתנגדות לשירות לאומי ולאלימות, והתנגדות לכל הדברים שמטרתם עיוות הזהות הפלסטינית. אנחנו פועלים עם צעירים מגילאי 13 עד 29, בפרויקטים שונים.
קריינות: מבחינת קמאר, הזהות הפלסטינית קשורה לשורשים שלה והמקום ממנו היא באה, הלא היא פלסטין הכבושה מאז 48.
כתב: מה הסיבות לבלבול בזהות הפלסטינית?
קמאר טאהא: בבתי הספר בפלסטין הכבושה תוכנית הלימוד היא תוכנית ישראלית. אין בכלל התייחסות לכל עניין הזהות הפלסטינית או לנרטיב הפלסטיני ההיסטורי בקרב הצעירים ערבים. בתי הספר הערבים היום סובלים מרדיפות והגבלות, בנוסף לזה שיש צנזורה מסוימת מבחינת מה מותר להם להעביר לתלמידים ערבים. לפי מחקרים שנעשו - בין 30 ל-40 אחוז מהצעירים הערבים מגדירים עצמם פלסטינים, למרות שאין להם מודעות מספקת על הנושא.
קריינות: רואן בשאראת היא מנהלת שותפה בעמותת סדאקה רעות הפועלת עם בני נוער ערבים ויהודים לקידום שותפות דו לאומית כלשונה. שאלתי אותה מה גורם ליותר ויותר ערבים כיום, בעיקר מהדור השלישי של הנכבה, להגדיר עצמם כפלסטינים?
רואן בשאראת: בשנות השמונים והתשעים קרה משהו בעקבות יום האדמה שהיה בשנות השבעים, אוקיי? זה כאילו אם נסתכל על שני הדברים שהיו מאוד מאוד חזקים בזהות הפלסטינית ב-48', העניין היה שנות השבעים, זה גם היה ההפגנה הראשונה, ההתארגנות הראשונה של פלסטינים פה שהם עושים משהו נגד הממשלה, והדבר השני זה היה באמת אירועי 2000. אני חושבת שמאז אירועי 2000 אנשים יכולים להגיד, והדור השלישי החזק, גם זה עניין של דורות, הרי הדור השני לא יכול באמת... הוא היה יותר מפחד ויותר מפוחד וגם איימו עליו בכל מיני שיטות. עכשיו אתה לא יכול לאיים על פלסטינים, על הדור השלישי, הדור השלישי הוא מאוד מאוד חזק, גם משכיל. יש את העניין הזה שההשכלה היא מאוד מאוד חשובה בעניין הזה, שאני חושבת שהיא מאוד מאוד תרמה.
מתוך טקס יום הנכבה: ב-15 יום, 1948, הגיעה לכפר הידיעה על הגירוש מיפו.
קמאר טאהא: מזמן הכיבוש (שנת 48) ועד היום אנחנו סובלים מגלי אלימות שונים מטעם המדינה. הצעירים הערבים כיום נחשפים למספר סוגי גזענות. כל נושא הגזענות, כל עניין האירועים האחרונים, כל הרדיפות מטעם המדינה והכיבוש מהם צעירים ערבים סובלים. ויש גם את עניין העדתיות, רמי. בוא לא נשכח. כשאנחנו מנסים לברוח מכל עניין העדתיות אצלנו בחברה, והיום יש כמה מפלגות וכמה ארגונים הפועלים כדי להעלות מודעות בקרב אותה אוכלוסיה צעירה לזהות הפלסטינית והזהות הלאומית. כלומר, אפשר לצאת מנקודת הנחה שהזהות הפלסטינית מספקת בריחה מההתמודדות עם נושא העדתיות.
קריינות: אז לא רק שהחברה הפלסטינית מאותגרת מבחינת העדתיות שלה, אלא שגם מדינת ישראל מייצרת הפרדות נוספות- המקשות על גיבוש זהות אחידה.
מרואן דרוויש: הפילוג הפלסטיני הפנימי, הסגר, המחסומים, החומה, כל זה בעצם יצר איזשהו מצב שונה ופילוג בין הקבוצות השונות של הנוער הפלסטיני שלדעתי זאת אחת המטרות של המדיניות הישראלית, שאנשים יקראו לעצמם פלסטינים אבל שזה יהיה פילוג פנימי ושוני ובאיזושהי מידה גם קונפליקט ביניהם. יצירת דימויים שונים אחד על השני, שהפלסטינים מעזה התפישה שלהם, הדימוי שנוצר על הפלסטינים בירושלים או בתוך ישראל, הדימוי הזה והיצירה הזאת של זהויות שונות, במידה מסוימת משרתת את המדינה, את הכיבוש, את השליטה של ישראל על הפלסטינים.
כתב: למה נושא חיזוק הזהות הפלסטינית חשוב?
קמאר טאהא: חיזוק הזהות משמעו שייכות לעם הפלסטיני, שייכות למאבק הפלסטיני, היותנו חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני וחלק בלתי נפרד מפלסטין באופן כללי. כלומר מניעת הפיצול בין פלסטינים: אלו שבתוך שטחי 48', אלו שבגדה, בעזה, בירושלים או אלו שהינם פליטים. למרות כל
החלוקות שעשו לנו, אנחנו עדיין חלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני.
סוף תמלול הכתבה: כיבוש הזהות מחדש
הוספת תגובה לכתבה