בשנים האחרונות נשמעים דיונים רבים על הפנסיות בישראל מכיוונים שונים, ובהם חשש מביצועי קרנות הפנסיה וההשלכות של הזדקנות האוכלוסייה על המערכת הפנסיונית. אף אחד כמעט לא מדבר על הזווית המגדרית. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו ליאורה בוורס והדס פוקס מתמקד דווקא בנושא זה, ובוחן את שוק העבודה ומערכות הפנסיה כדי להעריך מה יהיו פערי ההכנסות מפנסיה בין נשים לגברים בעתיד.
כדי לאמוד את ההכנסה הצפויה מפנסיה לנשים ולגברים בחנו בוורס ופוקס את הרבדים השונים של מערכת הפנסיה בישראל. מערכת הפנסיה בישראל מורכבת משלושה חלקים:
- קצבאות: המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת אזרח ותיק לכולם החל מגיל 70 (גיל הפרישה המוחלט), בגיל מוקדם יותר לעובדים שפרשו בגיל הפרישה המותנה (62 לנשים ו-67 לגברים) או לבעלי הכנסה נמוכה. קשישים החיים בעוני מקבלים גם הבטחת הכנסה – אחד מכל חמישה אזרחים ותיקים זכאי לקצבה זו.
- פנסיה תעסוקתית פרטית: בעשר השנים האחרונות בישראל קיימת חובת ביטוח פנסיוני. כל עובד ועובדת שכירים מחויבים להפקיד חלק משכרם בקרן פנסיה (וכך גם מעסיקיהם). גובה הקצבה החודשית המשולמת בעת הפרישה נקבע לפי כמות הכסף שנצברה בקרן.
- הפקדות וולונטריות.
הנתונים הקיימים במוסדות הממשלתיים אינם מאפשרים להעריך את הפערים המגדריים בחיסכון לפנסיה כיום, מפני שהם מבוססים על משקי בית שלרוב כוללים זוג של גבר ואישה. לפיכך, המחקר התבסס על דרכי אומדן אלטרנטיביות. כמו שימוש בנתונים של 640 אלף איש שברשותם הייתה קרן פנסיה ב"מנורה מבטחים" (קרן הפנסיה הגדולה בישראל) בשנת 2017.
בין הממצאים העיקריים במחקר ניתן למצוא כי:
- ההכנסות החודשיות מפנסיה תעסוקתית של נשים נמוכות יותר משל גברים בממוצע. זאת משום שנשים מרוויחות פחות בממוצע, יוצאות לחופשות לידה ופורשות מוקדם יותר משוק העבודה.
- גיל הפרישה משפיע באופן ניכר על ההכנסה מפנסיה – דחיית הפרישה מגדילה את ההכנסה גם מהפנסיה התעסוקתית וגם מקצבת הזקנה.
- הערכות סימולציה מראות שאפילו אם נשים דוחות את הפרישה לגיל 67, עדיין נשאר פער מגדרי בהכנסה מפנסיה פרטית. לפחות 20% בקרב נשואים ו-27% בקרב רווקים.
- הפער המגדרי בשכר בישראל הוא ניכר ונובע מפער השכר השעתי וכן מהעובדה שבממוצע נשים עובדות פחות שעות בשבוע.
- הפער המשמעותי ביותר נמצא בקרב גילאי 54–45: גברים בגיל זה נהנים מחיסכון גבוה ב-28% לפנסיה תעסוקתית מאשר נשים.
- בקבוצות הגיל המבוגרות יותר (44 ומעלה) הפערים המגדריים הממוצעים בפנסיה גבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית בניגות לקבוצות הגיל הצעירות. כנראה לאור גדילה בתעסוקת הנשים הערביות בדורות הצעירים.
החוקרת הדס פוקס הסבירה: "ככל שאדם מפריש סכום גבוה יותר לפנסיה בתקופת העבודה, הוא יקבל קצבה גדולה יותר בפרישה. נשים בישראל אמנם עובדות בשיעורים גבוהים אולם גברים עובדים יותר שנים, שעות העבודה שלהם רבות יותר והשכר גבוה יותר, ועל כן ההכנסה הממוצעת שלהם גבוהה משל נשים. אם רוצים לצמצם את הפער בפנסיה, המפתח הראשי הוא צמצום הפערים בשוק העבודה".
ליאורה בוורס, החוקרת הנוספת, הוסיפה: "גם מבחינת צעדי מדיניות ממשלתיים יש דרכים לצמצם את הפערים בפנסיה – בראש ובראשונה העלאת גיל הפרישה לנשים (תוך התחשבות בהיבטים השונים של הסוגיה), וכן מציאת פתרונות לשימור רצף ההפרשות לפנסיה ולביטוח הלאומי בעת חופשות לידה וטיפול בילדים ובחינה מחדש של ההיבטים המגדריים בפנסיה הפרטית, למשל בחישוב המקדם".
נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, מוסיף: "על קובעי המדיניות לחשוב כיצד חלוקת המשאבים תעודד אנשים להשתתף בשוק העבודה, מצד אחד, ולהוריד את אי השוויון מצד אחר".
הוספת תגובה לכתבה