ידיעה כתובה |

: אין לגרש בכפייה

חברה נכתב על ידי

שני אזרחי אריתריאה ואירגוני זכויות אדם שונים הגישו עתירה לבג"צ על מנת לשנות את מדיניות ישראל לכלוא מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן אם אינם מוכנים לעבור מישראל למדינה שלישית. אתמול (ב', 28.8.2017), פסק בית המשפט העליון כי אין לכפות על מבקשי מקלט להסכים לעזוב למדינה שלישית.

בסוף אפריל 2015 הגישו שני אזרחי אריתריאה ושישה ארגוני זכויות אדם (המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, ו-ARDC – המרכז לקידום פליטים אפריקאים) עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ודרשו לבטל את המדיניות המאפשרת לדרוש מאזרחי אריתריאה וסודן לעזוב את ישראל ל"מדינה שלישית" ולכלוא אותם ללא מגבלת זמן אם יסרבו.כשבועיים לאחר הגשת העתירה מחק אותה בית המשפט וקבע שהיא מוקדמת, לאחר שהמדינה הודיעה שתקיים שימוע נוסף לפני שתכלא את מבקשי המקלט.

צפו בהפגנת מבקשי מקלט שנערכה בתחילת השנה בקריאה לבית המשפט העליון לא לאשר את מדיניות הגירוש של ממשלת ישראל למדינות המוצא או למדינות שלישיות כרואנדה ואוגנדה, בהן לא ניתנת להןם כל הגנה:

אל תגרשו אותנו למוות (לדף הכתבה »)(Available in English, Spanish)

מאות מבקשי מקלט הכלואים בסהרונים וחולות הפגינו מול בית המשפט העליון והכנסת, בקריאה לבית המשפט העליון לא לאשר את מדיניות הגירוש החדשה של ממשלת ישראל למדינות המוצא או למדינות שלישיות כרואנדה ואוגנדה, בהן לא ניתנת להןם כל הגנה.
הופק ע"י: | עלה ב: 31/01/2017

בתחילת יולי 2015 חזרו הארגונים ועתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר שנציגי משרד הפנים הודיעו למספר שוהים במתקן "חולות" שתוך 14 יום יועברו למשמורת בבית הסוהר "סהרונים" בגין סירובם לעזוב את ישראל. יחד עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים, שביקשה למנוע עד להכרעה בעתירה את כליאתם ב"סהרונים" של מי שיסרבו לעזוב את הארץ למדינה שלישית. בנובמבר 2015 דחה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע את העתירה. העותרים הגישו ערעור לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור הוגשה בקשה לצו ביניים, שלפיו המערערים לא יועברו למשמורת עד להכרעה בערעור.

אתמול, בתאריך 28.8.17, נתן ביהמ"ש העליון פסק דין הקובע כי אין מניעה עקרונית להרחיק מבקשי מקלט למדינה שלישית. בנוסף קבע שאסור להחזיק מבקשי מקלט במעצר כדי לכפות עליהם להסכים להיות מגורשים למדינה שלישית. בכך מנע את אפשרותה של המדינה לכפות על מבקשי המקלט גירוש. זאת בגלל שההסכם של ישראל עם אחת מהמדינות קובע שאדם צריך להסכים גם לעזוב את ישראל וגם לעזוב אל אותה מדינה שלישית. בית המשפט קבע שאסור לכלוא מבקשי מקלט על מנת שיגידו שהם רוצים בכך. בית המשפט אמנם מזכיר את הכלל, שלפיו אם תהיה אפשרות מעשית לגרש אנשים בכפייה למקומות בטוחים והם יסרבו לשתף פעולה – אפשר יהיה לעשות זאת, אבל כיום אין לישראל הסכם כזה עם מדינה שלישית בטוחה ועל כן אין זו אפשרות מעשית.

מתוך פסק הדין של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור: "דינו של הערעור להתקבל, אפוא, באופן חלקי. נכון להיום לא ניצבת בפני המשיבים מניעה שבדין להרחיק את המערערים 1 ו-2 למדינה השלישית. בה-בעת, לא מוטלת על המערערים 1 ו-2 חובה להסכים להרחקה וממילא המשיבים אינם רשאים להכניסם למשמורת בשל אי-הסכמתם להרחקה למדינה השלישית. עם זאת, אין הדבר מונע מהמשיבים להחזיק את המערערים 1 ו-2 במשמורת לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, כאמור בפס' ‎124 לעיל. בנסיבות המקרה ולנוכח התוצאה האמורה, לא ייעשה צו להוצאות".

בתגובה לפסק הדין מסרו הארגונים: "אנחנו מברכים על החלטתו של בית המשפט העליון … אנחנו נמשיך להיאבק עד שמדינת ישראל תתן מענה אנושי למבקשי המקלט שחיים כבר עשור בגבולותיה, תאפשר להם להגיש בקשות המקלט, תבחן אותן ותתן מעמד למי שזכאי לכך".

לקריאת פסה"ד המלא.

כל מה שרציתם לדעת על אריתריאים בישראל והתביישתם לשאול: 

האמת על אריתראים (לדף הכתבה »)

כל מה שרציתם לדעת על אריתריאים בישראל והתבישתם לשאול. הגיע הזמן לדבר פעם אחת וברצינות על האריתריאים בישראל: הם פליטים? מסתננים? לגרש? לא לגרש? החלטנו לעשות לכם סדר בבליל האינפורמציה ולשבור לכם כמה מיתוסים.

הופק ע"י: | עלה ב: 09/05/2017

  כתבות ווידאו שחבל לפספס