ידיעה כתובה |

: נולדה לאחר מות אביה אך תזכה בקצבת שארים

חברה נכתב על ידי

בתום שש שנות דיונים, קבע בית הדין הארצי לעבודה, לראשונה בישראל, כי הממונה על הגמלאות במשרד האוצר ישלם קצבת שארים של עובד מדינה – מכוח חוק הגמלאות, גם לקטינים שנהרו ונולדו לאחר מותו. לפי קביעת בית הדין על המשפט להתאים עצמו למציאות החיים המשתנה.

במרכז הפסיקה התקדימית ויוצאת הדופן של בית הדין, עומד סיפורו של מ'. מ' עבד כמורה בשרות המדינה עד פרישתו לגמלאות, והלך לעולמו בשנת 2002, כשנה לאחר נישואיו. לפני מותו ערך צוואה בה הביע רצונו לשאיבת זרע מגופו, במטרה שרעייתו תביא לעולם את ילדיהם. ב-2004 נולדה ג' ו-7 שנים לאחר מכן נולדה בת נוספת.

ב-2008 פנו האם וביתה באמצעות בא כוחן עו"ד חוסיין אבו חוסיין, לנציב שרות המדינה בבקשה להכיר בהן כשאירות של המנוח, ומתוקף כך לשלם להן גמלת שארים, גמלה לה זכאים בני משפחתו של גמלאי בשרות המדינה. במקביל, הגישו האם ובתה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, במסגרתה ביקשו צו הצהרתי שיקבע כי זכאיות לקצבת שארים. לאור הסוגיה העקרונית, הצטרפה המועצה הלאומית לשלום הילד לתביעה כ"ידיד בית משפט".

השאלה המרכזית שנדונה במהלך הדיונים היא האם ילדו של גמלאי שרות המדינה שנפטר, שנהרה והובא לעולם באמצעות הליך הפריה, לאחר מותו של הגמלאי, זכאי לקצבת שארים על פי חוק שרות המדינה. בית הדין האזורי בחן את הסוגיה וכן בחן האם יש הצדקה – בקצבת שארים על פי חוק הגמלאות – ליצור הבחנה בין הקטינה, שנהרתה ונולדה אחרי מות אביה, לבין ילד שנהרה לפני מות אביו ונולד שבועיים אחרי מותו האב.

בית הדין קיבל את התביעה מתוקף עקרון השוויון וקבע כי אין הבדל מהותי לחוק הגמלאות בין הקטינה לבין ילד שנהרה לפני מות אביו, לקיום מטרת החוק – מניעת מחסור מהילד, כששניהם תלויים כלכלית בנפטר.

עוד הוסיף בית הדין האזורי כי שאלת מעמדם של ילדים שנהרו ונולדו מזרעו של אביהם המת, לאחר פטירתו, לא הוסדרה בחקיקה באופן מלא, ומתוקף כך גם זכאותם לקצבאות שונות. בהתייחסו לנושא זה נטען כי על המשפט להתאים עצמו למציאות החיים המשתנה ועל כן יש לפרש את החוק פרשנות דינמית, באופן שישתלב ויקדם את המציאות המודרנית.

המדינה ערערה על פסיקתו של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה בטענה כי האפשרות לעשות שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו אינה מוגבלת בזמן ויכולה להביא להולדתם של מספר צאצאים, מה שעלול להוביל לנטל בלתי ידוע מראש על קופת הציבור.

בפסק הדין קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הכרעתו של בית הדין האזורי וקבע כי עקרון טובת הילד הוא העיקרון המנחה והמרכזי בקבלת החלטות הנוגעות לילדים וזכה לעיגון מפורש בחקיקה ובפסיקה.

  כתבות ווידאו שחבל לפספס