מדו"ח חדש של ארגון זכויות האדם, אמנסטי אינטרנשיונל, שמתמקד בעיקר בתקיפות אוויריות ופשיטות ליליות של הכוחות האמריקאיים ונאט"ו באפגניסטן , ובכללם גם של הכוחות המיוחדים, עולה כי פשעי מלחמה, לכאורה, לא נחקרו ומבצעיהם לא הועמדו לדין ומשפחותיהם של אלפי אזרחים אפגנים שנהרגו על ידי כוחות ארה"ב באפגניסטן נותרו ללא צדק.
"אלפי אפגנים נהרגו או נפצעו על ידי כוחות ארה"ב מאז הפלישה, אבל לקורבנות ולמשפחותיהם יש סיכוי קטן לקבלת פיצוי. מערכת המשפט של צבא ארה"ב כמעט תמיד נכשלת בהעמדתם לדין של חייליה על הרג בלתי חוקי והתעללויות", אמר ריצ'רד בנט, מנהל איזור אסיה והאוקיינוס השקט באמנסטי אינטרנשיונל.
הדו"ח מתעד בפירוט את החוסר באחריותיות בגין מבצעים של צבא ארה"ב באפגניסטן. הוא קורא לממשלת אפגניסטן לוודא שהעמדה לדין על הרג בלתי חוקי של אזרחים תהיה חלק מכל הסכם ביטחון עתידי שייחתם עם נאט"ו וארצות הברית.
אמנסטי אינטרנשיונל חקר 10 מקרים שהתרחשו בין 2009 ו-2013, בהם נהרגו אזרחים במבצעים של צבא ארה"ב. לפחות 140 אזרחים נהרגו בתקריות שנחקרו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, לרבות אישה בהריון ולפחות 50 ילדים. ואף אחד מהמקרים לא הגיעו לכדי הגשת כתבי אישום בידי צבא ארצות הברית. הארגון ראיין כ-125 עדי ראייה, קורבנות ובני משפחה, ביניהם גם כאלו שלא העידו בעבר.
בשניים מהמקרים – בהם אירעה פשיטה של הכוחות המיוחדים על בית במחוז פקטיה ב-2010, והיו היעלמויות בכפייה, עינויים והרג בערים נרק (Nerkh) ומיידאן שהר במחוז וורדק בין נובמבר 2012 לפברואר 2013 – ישנן עדויות רבות ובלתי ניתנות לערעור לפשעי מלחמה. אף אחד לא הועמד לדין בגין אף אחד משני המקרים.
קאנדי אגה, עצור לשעבר שהוחזק בידי הכוחות המיוחדים האמריקאיים בנרק בסוף 2012, דיבר על העינויים היומיים שעבר. "ארבעה אנשים הכו אותי עם כבלים. הם קשרו את רגליי והכו את כפות רגליי עם מקל עץ. הם חבטו בפניי ובעטו בי. הם הטיחו את ראשי ברצפה." הוא גם אמר שהחיילים הטביעו אותו בחבית מים וחישמלו אותו.
אגה אמר, שהן הכוחות האמריקאיים והן הכוחות האפגניים לקחו חלק בעינויים. הוא גם אמר שארבעה מתוך שמונת האסירים שהוחזקו עימו, מתו בזמן שהוא הוחזק בשבי ארה"ב, לרבות עצור אחד, סאייד מוחמד, שהוא היה עד למותו.
חקירות פליליות רשמיות בנוגע להרג אזרחים באפגניסטן הן נדירות. ובאמנסטי אינטרנשיונל מכירים רק שישה מקרים מאז 2009, שבהם אנשי צבא אמריקאיים הועמדו למשפט.
לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי (דיני המלחמה), לא כל מוות של אזרח במהלך עימות צבאי הוא הפרה. אבל, אם נראה שהאזרחים נהרגו במתכוון או ללא הבחנה, או כחלק מתקיפה לא פרופורציונאלית, התקרית דורשת חקירה מיידית, יסודית ובלתי תלויה. אם עולה מהחקירה, כי הייתה הפרה של דיני המלחמה, אזי יש ליזום העמדה לדין, אומרים באמנסטי.
מתוך עשרות העדים, הקורבנות ובני המשפחה שאיתם דיבר אמנסטי אינטרנשיונל כחלק מעבודת המחקר של הדו"ח, רק שניים אמרו שהם רואיינו על ידי חוקרים של צבא ארה"ב. במספר רב מהמקרים המופיעים בדו"ח, דוברי צבא ארה"ב או נאט"ו ידעו שמתקיימת חקירה, אך לא שחררו מידע נוסף על התקדמות החקירה או ממצאיה – והשאירו את הקורבנות ובני משפחותיהם באפלה.
המכשול העיקרי בפני צדק לקורבנות האפגניים ולבני משפחותיהם הוא מערכת המשפט של צבא ארה"ב.
מערכת המשפט פועלת למעשה בשיטת ביקורת עצמית, כשהיא מוּנעת על ידי מפקדים ונסמכת במידה רבה על עדויות החיילים לגבי פעולותיהם בבואה להעריך את החוקיות של המבצע הנחקר. ללא רשויות תביעה עצמאיות, היא מצפה מהחיילים ומהמפקדים לדווח בעצמם על הפרות זכויות אדם פוטנציאליות. ניגוד האינטרסים הוא ברור. במקרים הנדירים שבהם מקרה מגיע לשלב התביעה, ישנם חששות רציניים בנוגע לחוסר העצמאיות של בתי המשפט הצבאיים האמריקאיים. זה נדיר ביותר שאפגנים בעצמם מוזמנים לתת עדות במשפטים אלו.
נראה כי מערכת חופש המידע של ממשלת ארה"ב, שמטרתה להבטיח שקיפות כאשר גופים ממשלתיים אינם מספקים מידע, אינה פועלת בצורה יעילה כשמדובר במקרים של קורבנות אזרחיים.
הוספת תגובה לכתבה