תמלול הכתבה: ממחנה העינויים לה קאצ'ה לקריית ביאליק
עמרי נג'אד: אם הייתם מגלים שאדם החשוד בפשעים נגד האנושות חי בשכונה שלכם, תחת האישור ובהגנת מדינת ישראל, איך הייתם מגיבים?
מריו שמידט: אנחנו היינו שכנים של גאוטו בקריית ביאליק. ולא ידענו שהוא היה פושע כזה. הוא לא יהודי. אשתו גם. למה הוא בארץ. למה?
ליליה שמידט: חברים שלי. חברים רופאים. אני מכירה מקום בום בום בום.
מריו שמידט: זה כמו נאצים. עבדו כמו נאצים. אותו דבר.
קריינות: אניבל גאוטו, או בשמו הישראלי הבדוי יוסף כרמל, מתגורר כבר 14 שנים בקרית ביאליק. הוא חשוד כי היה חלק מהדיקטטורה הצבאית בארגנטינה ששלטה במדינה מ-1976 עד 1983, והביאה לחטיפתם ולרציחתם של עשרות אלפי ארגנטינאים, ומתוכם כ-2,000 יהודים. גאוטו חשוד שהיה איש מודיעין וחוקר במחנה העינויים לה קאצ'ה.
שלמה סלוצקי: גאוטו מואשם בזה שבתפקידו כאזרח שעובד במודיעין הצבאי, אז למעשה הוא היה שותף לחטיפות, לרציחות, עינויים וגניבה של תינוקות.
מרתה גולדברג: עם אזיקים על הקיר, אוקיי, איזשהו יום מורידים אותי משמה עם המסכה, אני ניסיתי להתאבד בוודאי כשנתנו לי אוכל עם איזשהו... לחתוך את הורידים, הבינו את הפואנטה, לא הלך ואז התחלתי לאכול עם הידיים. באונס, לקחו אותי כמה פעמים לשירותים להתקלח, תמיד עם כמה שבאו לראות אותי, הם היו אז עם המסכות ואני בלי מסכה, ערומה לגמרי.
קריינות: ב-2014 נשפטו בכירי הדיקטטורה הצבאית לעשרות שנות מאסר, אך גאוטו הצליח להתחמק ונכנס בתחילת שנות האלפיים לישראל במרמה, במסגרת חוק השבות ונהנה עם משפחתו מסל קליטה, למרות צו האינטרפול שהוצא נגדו.
דב חנין: בן-אדם שמבוקש לחקירה על פשעי מלחמה בארגנטינה, מדינה שישראל מקיימת איתה יחסים ידידותיים, ובכל זאת הממשלה עושה את הכול כדי שהאיש לא יגיע לארגנטינה. זה מצב בלתי נסבל ובלתי אפשרי.
שלמה סלוצקי: משרד המשפטים, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים ומשרד החוץ. ארבעה משרדים שכל אחד שם עורך דין וכולם ביחד בעצם חוברים בשביל לבוא ולתת תשובה ממש מעליבה לבג"ץ, להגיד ככה – עכשיו אנחנו יודעים שאכן אניבל גאוטו נכנס באופן בלתי חוקי, אפילו עשינו לו שני שימועים. אנחנו יודעים מי זה וקיבלנו מיידעים. אבל מה, הם אומרים: למרות זאת, בגלל שעברו 14-15 שנה ואין לו שום תיק משטרתי בישראל אז אין טעם שנתחיל עכשיו הליך משפטי בשביל לקחת ממנו את האזרחות וכולי.
קריינות: את הפרשה חשף שלמה סלוקצי, דוקומנטריסט שבן דודו של אביו נרצח במחנה לה קאצ'ה, שבו עבד גאוטו. ההתמהמהות של המדינה בהחלטה לבטל את אזרחותו של גאוטו הובילה לקיום כנס בנושא לקראת המשך דיון בבג"ץ.
יעל וייס ריינד: לצערנו הרב אנחנו מתחברים לאיזה שהם אינטרסים, איזה מידע סודי שהוצג בפני בית המשפט העליון בדלתיים סגורות שטוען שיש איזשהם אינטרסים שמונעים ממדינת ישראל לבצע את המהלך הנכון, המוסרי, הנדרש.
אפרת ברגמן ספיר: מדינת ישראל היא צד לאמנה נגד עינויים, בעצם בשנת 1986 מדינת ישראל הצטרפה לאמנה, חתמה על האמנה, אישררה אותה ועכשיו היא מחוייבת לפעול לפי הכללים באמנה. האמנה היא מאוד ברורה, קודם כל היא אוסרת עינויים באופן מוחלט ואבסולוטי. בנוסף לזה, מדינות ערבות אחת מול השנייה למצות את הדין עם חשודים בעינויים. במקרה כזה, למדינה בעצם יש שתי אפשרויות, או שהיא חוקרת ומעמידה לדין את החשוד בעינויים בשטחה, או שהיא מסגירה אותו למדינה אחרת. אין בעצם אפשרות שלישית.
איתי מק: מאוד קשה להסתיר את הקשר של מדינת ישראל עם החונטה הצבאית, כי ראו את הרובים הישראליים ברחובות ארגנטינה, ברחובות בואנוס איירס. היו ארגנטינאים שבאו להתאמן פה בזמן החונטה, נסעו בכירים מישראל לארגנטינה בשביל לסגור עסקאות. מאוד קשה לבוא ולהסתיר.
קריינות: עמדת ממשלת ישראל לשלילת אזרחותו של גאוטו תוצג בימים הקרובים בבג"ץ.
מרתה גולדברג: אני רוצה שממשלת ישראל תיקח אחריות ותפסיק עם השטויות, כי מה זה? על מי היא מגנה? למי? לחרא הזה? אייכמן כן אבל הוא לא?
סוף תמלול הכתבה: ממחנה העינויים לה קאצ'ה לקריית ביאליק
הוספת תגובה לכתבה