יום חמישי   22-08-2019
תמלול הכתבה: מחוז עיסאוויה

שוטר: איך קוראים לך?
תושב עיסאוויה: מרוואן.
שוטר: איך?
תושב עיסאוויה: מרוואן.
שוטר: תעודת זהות, יש? תעודת זהות. אל תצלמי!
תושבת עיסאוויה: כל יום זה ככה בעיסאוויה. עושים לנו טרור.
כתב: מתי יוצא האוטובוס לעיסאוויה?
בחור: צא משם וזה בצד שמאל.
כתב: קל להישאב לסדרה החדשה "מחוז ירושלים". היא עוקבת אחרי הפעילות של שוטרים. מלאה באקשן, במתח, ואשכרה כל מי שאני מכיר, ראה אותה. אבל אחרי שסיימתי לראות את הכל, קלטתי שחצי מהפרקים צולמו בעיסאוויה היו על עיסאוויה, אבל בלי קול אמיתי של אף אחד מעיסאוויה.
כתב: יש את הסדרה הזאת עכשיו שיצאה, מחוז ירושלים. אני לא יודע אם ראית או לא. 
עומר עטיה: מי לא ראה?
נער: כן, ראיתי את זה. כן, זה אסף.
תושבת עיסאוויה: אנשים שולחים את זה בקבוצות וואטסאפ, בפייסבוק.
נער: חצי מהסדרה על השכונה שלנו. 
עומר עטיה: תשמע זה בכלל... זה סרט, אמרת? סרט.
כתב: למה סרט?
עומר עטיה: כי אתה יודע מה אין?
כתב: מה אין?
עומר עטיה: את את התחושה שהילדה שלי, בת שמונה, בת תשע, כשאני לידה בבית, ויש פצצות הלם ויש כדורי גומי והיא מתה מפחד ומשתינה בבגדים, ואומרת לי אבא תגן עליי, כי פורצים לדלתות, שוברים חלונות, ואני לא יודע להגן עליה ואני מרגיש חוסר של אבא. 6,420 ילד יצאו לחופשה לפני שלושה ימים. אין חוג אחד! אין קייטנה אחת שפתחה העירייה! אתה מבין? תראה, תראה, מים בכבישים, בלי תשתית, העירייה לא עובדת. אתה כבשת את ירושלים? אני נחשב בעיניך תושב, לא אזרח? אז לי מגיע זכויות. תראה איך אתה נראה, חבוב, יפה, רענן, רציתי שהבן שלי יהיה ככה. להיכנס לכל מקום בתחושה שאתה מרגיש אותה עכשיו.
שוטרת: שלום, אפשר בבקשה לראות רשיונות?
תושבת עיסאוויה: מאז שאני קטנה, גדלתי על זה שהצבא תמיד כאן ותמיד יש עימותים. אבל בתקופה האחרונה, זה הפך ליום יומי. 
שוטר: בואו תעמדו פה בצד.
תושבת עיסאוויה: המשטרה מחלקת דוחות בכל הכניסות של השכונה. כל הזמן עוצרים אותך באמצע הדרך.
שוטר: למה אתה בא לכאן, ספציפית?
תושב עיסאוויה: למה אתם לא עושים דוחות שם? שאני ארגיש בנוח, שאתם עושים לערבים וליהודים.
תושבת עיסאוויה: זאת סוג של ענישה קולקטיבית לתושבי עיסאוויה. מענישים לא רק את הצעירים שזורקים אבנים, אלא את כולם.
תושב עיסאוויה: תגיד להם שאתה מעיסאוויה ותראה מה יעשו לך על הקיר. הם אומרים - מאיפה אתה? עיסאוויה, היצמד לקיר. רק כי אני מעיסאוויה. תפתח ידיים. הוא עושה לך ככה, תפתח. תפתח, תפתח, תפתח, כן. ואז עושה לך ככה. אני גר עם ההורים שם, בבית ליד העץ.
כתב: יש לך בית משלך לגור בו?
תושב עיסאוויה: אין בית. לא נותנים לנו היתרי בנייה. יש לנו אדמה, אבל לא נותנים התרי בנייה.
תושב עיסאוויה: זה בדיוק כמו בבית חנינה, סילוואן, שועאפט. בן אדם קורע את עצמו וחוסך כדי לקנות בית, מגיל 16, 17, ואז הורסים לו אותו. הם רוצים שנעזוב את השכונה, זו מדיניות של גירוש שהם מקדמים אותה.
כתב: מאז 67' המדינה הפקיעה מתושבי עיסאוויה חלק ניכר מאדמותיהם. עליהן נבנו למשל הגבעה הצרפתית, בסיס צבאי, שני כבישים, ואפילו חלק מהקמפוס הר הצופים, בו אני לומד. ב-2004, התושבים, יחד עם עמותת "במקום", הגישו לעירייה הצעה לתכנית מתאר מעודכנת שתאפשר להם להתרחב אל השטח האפשרי היחיד שנותר להם. אבל ב-2005 העירייה החליטה לתכנן 'גן לאומי' על אותו השטח בדיוק. הגן לא קם עד היום, אבל תכנית המתאר נחסמה. כשהלכתי בשכונה, עברתי ליד כתובות לזכרו של מוחמד עביד. נער בן 19, שנורה כאן למוות לפני כחודש לאחר שעל פי המשטרה הוא שיגר זיקוק לעבר שוטרים שהיו בשכונה.
תושב עיסאוויה: שאלה - הראו איך הרגו את הילד? לא הראו את זה בסדרה, נכון? לא, לא הראו. אני הייתי מראה מורכבות, טוב ולא טוב.
תושב עיסאוויה: מה הבעיה לירות לו ברגל, ולעצור אותו? זה רגיל, אין עניין. הוא לא הספיק לקבל טיפול, מת מיד בבית חולים. והוא הלך.
שוטרים: יאללה, תנועה.
תושב עיסאוויה: הם חופשיים ואנחנו נכבשים, לדעתי זה שלטון של החזק על החלש. 

סוף תמלול הכתבה: מחוז עיסאוויה
 
 

הוספת תגובה לכתבה

לכתבה זו תגובה אחת באתר

  1. יואב 12 באוגוסט, 2019  בשעה 16:49

    כל הכבוד שאתם מעלים נושא כל כך חשוב ופועלים בשבילו

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית