מחמוד מסאעיד – קולות מהבקעה

תמלול הכתבה: מחמוד מסאעיד – קולות מהבקעה

מחמוד מסעאיד: יש לי חבר, שמשחק כדורגל כמו מסי, אם היו לו את האפשרויות – הוא היה מגיע לברצלונה. כשאני משחק כדורגל, אני מרגיש שאני נושא את שם הישוב שלי, ושאני צריך לשמח את משפחתי, ושיש אנשים מאחורי שצריכים לשמוח.

שמי מחמוד מסאעיד, ואני שחקן בקבוצת הכדורגל של ג'יפטליק. אנחנו שבעה עשר שחקנים שמרכיבים יחד את הקבוצה, ומשתתפים בתחרויות לחובבנים. אין לנו בג'יפטליק מגרש. אין מקום לשחק בו. יש שטח בכפר עבור מגרש, אבל אסור לבנות עליו. בג'יפטליק, אין בכלל היתרים לבנייה ובניית מגרש גם היא אסורה. אנחנו משחקים על שטח לא בנוי, זה לא מגרש. זו פשוט אדמה מישורית שבחרנו, כי ראינו שהיא הכי טובה לכדורגל בכל האזור. ליד השטח הזה יש בסיס צבאי - ואסור לנו לשחק שם, אף אחד לא משתמש בשטח הזה, הוא פנוי לחלוטין. יום אחד, כששיחקנו שם הצבא הגיע. אמרו: מה אתם עושים כאן? לכו! מה אתה אמור להרגיש? אתה לא יכול להגיד לצבא כלום. מאז, חזרנו לשחק בבית הספר, בשטח הקטן. היעדר מגרש גורם לכל אחד מאתנו לאבד את הכישרון שלו. חלאס, אתה משחק בשכונה – וזהו. התחביב נשאר תחביב,  זה לא הופך למקצועי. יש כאן אנשים מוכשרים שמגיע להם להתפרסם בכל העולם.

סוף תמלול הכתבה: מחמוד מסאעיד – קולות מהבקעה