תמלול הכתבה: הדס טל – מסרבת
אני הדס טל, אני בת 18 מעמק יזרעאל וב-7/8 אני הולכת לסרב להתגייס לצה"ל, והסיבה העיקרית שלי היא התנגדות לכיבוש.
מבחינתי גיוס הוא לא תרומה לחברה. בעצם זה שאני מסרבת, אני תורמת לחברה ואני מעלה פה שיח מאוד מאוד חשוב. אני לא מחפשת להתאים את עצמי למערכת בגלל שאני לא מאמינה במערכת בצורה הכי בסיסית שיש. המטרה שלי היא להתנגד לכיבוש, המטרה שלי היא ליצור שיח סביב הכיבוש שנמשך כבר 50 שנה, ולכן למצוא את הדרך איכשהו להתאים את עצמי לצבא היא לא הדרך לעשות את זה.
בכיתה י"א עשיתי עבודת מיני-בגרות בנושא השפעת המיליטריזם על החברה הישראלית. התחלתי להתעניין בנושאים פוליטיים, בנושאים אידאולוגיים. פציפיזם, כיבוש, שמאל. המסקנה הייתה, שהצבא משפיע לרעה על החברה בישראל בהרבה מאוד דרכים, אבל הדרכים האלו לא נשמעות, זה לא בתודעה שלנו, וזה חשוב שזה כן יהיה בתודעה שלנו.
אני חושבת שכשאנחנו חיים במערכת קפיטליסטית, שבה ההון קובע את סדרי העדיפויות, לא יכול להיות מצב שבו יש צבא, שבעצם פועל לטובת העם. אף עם ואף בן אדם בודד ולא קבוצה לא מרוויחה מזה שיש אלימות. ברגע שסדרי העדיפויות יעמידו קודם את טובת האזרחים והתושבים, לא יהיה צורך באלימות.
היה לי תהליך מאוד ארוך של איך אני הולכת לא להתגייס ובסופו של דבר הגעתי לאיזושהי נקודה לפני כמה חודשים שאמרתי– אוקי אני קרובה לזה, אני צריכה להחליט, ואם אני כבר הולכת לא להתגייס, אז אני הולכת עם זה עד הסוף ואני הולכת על ההשפעה הכי גדולה שאני יכולה להשיג.
יש לי אחות תאומה, היא בחרה להתגייס, ואנחנו שתינו, גם אם אנחנו לא מסכימות אחת עם השנייה, אנחנו מאוד תומכות זו בזו, וגם כל אחת בחרה את הבחירה שלה מתוך רצון לעשות טוב. אז ככה שאנחנו לחלוטין תומכות. ההורים שלי מההתחלה תמכו בי ובבחירה שלי, בהתחלה היו להם יותר חששות מזה שאני הולכת על תקשורת, ואני מדברת על זה בפומבי, ואני לא ככה, הולכת בסתר להוציא פטור. אבל עם הזמן, ברגע שזה נהיה אמיתי, אז הם נהיו לגמרי בתוך זה, ועכשיו הם לגמרי חלק מהמאבק.
בסביבה הקרובה שלי דווקא יותר מהשתלחויות או ביקורת תוקפנית, אני נתקלת בהרבה מאוד סקרנות, אנשים מאוד סקרנים, אנשים רוצים לדעת, וזה אפילו גרם לי עוד יותר להאמין בכוח של הסירוב שלי, של להביא את המידע הזה לאנשים, שזה לא סרבנים אנונימיים ברשת שאף אחד לא מכיר, זה השכנה שלהם, זה מכרה שלהם, זה ידידה שלהם, זה החברת כיתה שלהם לתיכון. המטרה שלי היא שסרבנות לא תהיה פריבילגיה. אני חושבת שסרבנות צריכה להיות משהו, שזמין ומתאפשר להרבה מאוד אנשים. אני חושבת שזה שיש לי את הפריבילגיה, אומר שאסור לי לסרב לסרב, כי זה מאוד חשוב, שאם כבר יש לי את הפריבילגיה אז שאני אהיה מאלה שמשתמשים בה כראוי.
חשוב לי שאנשים בגילי, שכרגע עומדים לקראת גיוס – יחשבו. פשוט יחשבו. יחשבו על גיוס לא כאל דבר מובן מאליו, שאסור לערער עליו, אלא יחשבו על מה המשמעות של גיוס, על ההשפעות של זה לטווח הארוך וינסו לחשוב אולי יש אלטרנטיבה אחרת. זה מאבק ארוך וזה מאבק חשוב, וזה מאבק שהגיע תורי להיות חלק ממנו.
סוף תמלול הכתבה: הדס טל – מסרבת
כל הכבוד לאומץ הלב האזרחי של הדסֿ לקחת אחריות על החלטותיה . אומץ לב אזרחי למרבה הצער נדיר במקומותינו המקדשים את אומץ הלב הצבאי בלבד.
כל הכבוד לאומץ הלב האזרחי של הדס ,שהוא כל כך נדיר במקומותינו. הקדשים את הגבורה הצבאית מעל לכל..