מגזין החברתית: מאחורי האקטיביזם עם יעל שרר

תמלול הכתבה: מגזין החברתית: מאחורי האקטיביזם עם יעל שרר

יעל שרר: אני יעל שרר, אני בת 37, אני פעילה חברתית ואני מנהלת את הלובי למלחמה באלימות מינית. עשיתי סרט תיעודי על התהליך המשפטי שעברתי מול אבא שלי שפגע בי מינית, תבעתי אזרחית, עשיתי סרט תיעודי ומשם בעצם התחלתי להתגלגל לעולם הזה של עזרה לנפגעות ונפגעים של אלימות מינית, וזה הפך למפלצת. תגידו לדעתכם אני צריכה ריטלין? במה אני מאובחנת? קודם כל יש לי דיסלקציה ודיסקלקוליה קשה. אבל אני קוראת קבלו!. זה לא שאני פחות כועסת כי אני לא צועקת במגפונים, ויש היגידו גם במשרדי ממשלה שאני טיפוס כועס מאוד. אני חושבת שהפעילים החברתיים שהם מעדיפים הם הפעילים שצועקים עכשיו בכיכר רבין והם לא שומעים אותם. אני בישיבות, אני ממש בפנים, אני אומרת דברים שמאוד מאוד לא נעים לשמוע, בינהם שאני נפגעתי בעצמי, מאבא שלי, והייתי מאושפזת, כן במחלקה סגורה, ואז נורא נורא קשה למשרדי הממשלה לאכול אותי. עבודה חברתית היא סיזיפית? כן, למה אני ממשיכה לקום בבוקר ולפעול? כי זה מתגמל. כל יום אני משיגה עוד משהו. איך זה קורה? אני מציקה, מנסים להרגיע אותי, זה נותן לי פרס, מעולה, אני קמה בבוקר ושוב מציקה, נותנים לי פרס, זה אמור להרגיע אותי אבל לא, אני קמה בבוקר מציקה להם שוב, והפרסים הולכים ונהיים יותר גדולים. לא נפרוס עוד מרכזי חירום, אז אנחנו נאשר לפרוס רק אחד, אז נאשר לפרוס שניים, אז אנחנו נתקצב את זה יותר, אז אנחנו כן נכשיר רופאים, אז אנחנו נכשיר עוד רופאים, כל הזמן זה תן וקח. ו...לא יודעת אני חייבת להגיד שאני יושבת לפעמים בפגישות ואומרת 'אני רוצה ככה וככה', ואז עולה צחוק בשולחן, אבל לא צוחקים הרבה אח"כ.

סוף תמלול הכתבה: מגזין החברתית: מאחורי האקטיביזם עם יעל שרר