סדר חברתי 28/5/2014
עלה ב-28/05/2014, 18:32 משך: 19:33 דקות Available in English
חברה עלה ב-28/05/2014, 18:32 משך: 19:33 דקות Available in English
הכתבה הופקה על-ידי: הטלוויזיה החברתית.
קישור ישיר לצפייה בווידאו גם באתרים: YouTube
השבוע בסדר חברתי:
מגישה: יום ירושלים שמח, לא לכולם.
יהודית אופנהיימר: אלה בעצם התושבים, שאנחנו לא רוצים אותם, אנחנו רוצים את האדמה שלהם, אנחנו רוצים את הבית שלהם, אנחנו לא רוצים אותם, אז אנחנו שולחים אותם שם מעבר לגדר.
מגישה: הירוקים מסולקים מוועדות התכנון.
עומר כהן: שלא סתם מנסים להדיר אותנו מהוועדות האלה כי זה הכיוון שהמוסדות התכנון היום לא לוקחים אליו.
מגישה: אינטר מילאנו - לא רק כדורגל.
מסימו סרגני: כדורגל הוא שפה בינ"ל ואתה יכול לנצל זאת כדי לאחד בין אנשים מרקעים דתיים ואתניים שונים.
מגישה: על מסך הזכוכית של הערוץ הראשון.
איילה חסון: על דלת הזכוכית הנטרקת פעם אחר פעם, בפני האימהות הטריות.
מגישה: מחמלה לפעולה - מייצג נגד ניסויים בבעלי חיים.
עו"ד יונתן שפיגל: הם מורעלים, נחתכים, נצרבים, נשרפים, מוטבעים, נחנקים.
מגישה: 47 שנים לכיבוש, עשור לשוברים שתיקה.
"סדר חברתי" - מהדורת האקטואליה של הטלוויזיה החברתית.
יום ירושלים המערבית
יום ירושלים ש"נחגג" השבוע, מציין יותר מכל את הקונפליקט בתוך החברה הישראלית בנושא חלוקת העיר. יום זה היווה טריגר עבור ארגונים חברתיים, לספק תמונת מצב של העיר החצויה. דוח האגודה לזכויות האזרח הפנה זרקור אל ההפקרה המוחלטת של השכונות שמעבר לחומת ההפרדה: 75 אחוז מתושבי ירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני. מתוך 23 לשכות רווחה, רק חמש מוקצות למזרח העיר. כ-90 אחוזים מהקטינים הנזקקים לטיפול נפשי אינם מקבלים אותו. שליש מהאדמות הפלסטיניות בירושלים הופקעו מאז 67' לטובת בנייה ליהודים וכ-35 אחוזים מהשטח המתוכנן בשכונות הפלסטיניות מוגדר כשטח נוף פתוח, שאסור לבנות עליו. בכל השכונות יש מחסור אדיר בבתי ספר, גני ילדים, טיפות חלב, סניפי דואר ומגרשי משחקים. גם "עיר עמים" התייחסה ליום ירושלים בכנס שהתקיים השבוע.
יהודית אופנהיימר: רבע מכלל אוכלוסיית מזרח ירושלים הולכים לשם כי זה המקום היחיד שבו הם עדין יכולים להיות חלק מירושלים, שהם לא מאבדים את תעודת התושבות. אבל התושבות הזאת, מה שהיא מקנה להם היא כמשקל התעודה, לא יותר מזה. הם עדין חלק מירושלים אבל עיריית ירושלים מתעלמת מהם לגמרי. וכשאתה מסתכל על המדיניות הזאת, שגורמת לפלסטינים להגר מתוך ירושלים עצמה אל השכונות מעבר לגדר, אתה רואה בעצם איך ישראל מסתכלת על פלסטינים במזרח ירושלים. אלה בעצם התושבים, שאנחנו לא רוצים אותם, אנחנו רוצים את האדמה שלהם, אנחנו רוצים את הבית שלהם, אנחנו לא רוצים אותם, אז אנחנו שולחים אותם שם מעבר לגדר. אבל האנשים האלה הם שם, שוב, כי הם מתעקשים שהם ירושלמים. והאנשים האלה הם חלק מהעיר הזאת. בסופו של דבר הם ואנחנו חולקים את העיר הזאת.
הירוקים החוצה
מגישה: פרשת הולילנד חשפה לאור היום את אחורי הקלעים של וועדות התכנון והבניה בישראל, ואת תופעת ה"מאכרים". דווקא עכשיו, הורה שר הפנים להוציא את נציגי ארגוני הסביבה והחברה האזרחית מועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים. בדרך זו, שוב יורד מסך כבד על הליכי התכנון. השבוע התכנסו הארגונים, כדי לדון יחד בדרכי המאבק בהחלטה.
עו"ד דבי גילד חיו: ועדות התכנון בעצם, הן אחראיות לתכנן דברים שקשורים לכל היבטי החיים שלנו. איפה יעברו כבישים, איפה יהיו מוסדות חינוך, איפה יהיו אזורי תעשייה, איזה סוג בנייה תהיה. איפה יישאר שטח ציבורי פתוח וכו' וכו'. כל ההיבטים האלה שמשפיעים על החיים שלנו, אם אין מגוון גופים שבעצם מביאים את מגוון האינטרסים האלה לשולחן... שומרי הסף האלה, בעצם זה לא יבוא לידי ביטוי ואז רק אינטרסים מאוד צרים ינצחו.
עומר כהן: נציגי הממשלה בדרך כלל מיישרים קו עם השלטון, הם לא שואלים שאלות קשות לא מאתגרים את המערכת ובגלל זה אנחנו צריכים להיות שם, כדי לשאול את השאלות, ויש הרבה תכניות שהשתפרו כתוצאה מזה.
ניר פפאי: לחברה האזרחית יש סדר גודל של 25% נציגים מתוך הרכב המועצה הארצית.
מגישה: אז במה הפריעו כל כך הירוקים וארגוני החברה האזרחית לשר הפנים?
עומר כהן: רוב הדור הצעיר היום רוצה דווקא לגור במרכזים עירוניים, שיש לו שרותי ציבור, שיש לו תחבורה ציבורית.
אני חושב שלא סתם מנסים להדיר אותנו מהוועדות האלה כי זה הכיוון שהמוסדות התכנון היום לא לוקחים אליו, מוסדות התכנון, היום לוקחים לכיוון של פרבור, של הקמת עוד ועוד יישובים.
מגישה: כנס החירום הבוקר הוא יריית הפתיחה של קמפיין הירוקים וארגוני החברה האזרחית נגד ההחלטה להדירם מהליכי התכנון. ממשרד הפנים נמסר לנו, כי השר יבחן מחדש את ההחלטה. הארגונים מצידם, נערכים להגיש עתירה לבג"צ.
זה לא רק ספורט
מגישה: כבר ארבע שנים חלפו מאז שמועדון הכדורגל האיטלקי "אינטר מילאנו" זכה בגמר ליגת האלופות. אבל בזירה החברתית, הקבוצה ממנפת את שמה ומעמדה, כדי להפגיש על המגרש אוכלוסיות בסכסוך ולפייס דרך הספורט.
קריינות: במציאות מסוכסכת שבה פלגנות קיצונית נותנת לא פעם את הטון ואירועי תג מחיר מדרדרים את השיח הציבורי לאלימות מועדון הכדורגל מהמפורסמים בעולם, אינטר מילאנו, יזם טורניר כדורגל לילדים ונוער והציב לעצמו את המטרה להפגיש על המגרש ילדים מכל צדי הסכסוך, עם הפלסטינים וגם עם הפליטים ומבקשי המקלט, כולם התערו זה לצד זה בקבוצות מעורבות שהתחרו אחת מול השניה, כדי להוכיח שאפשר להביס את הגזענות באמצעות הספורט, והמציאות העמידה אותם לא פעם במבחן.
בומה ענבר: התבצע כאן תג מחיר, בתוך ג'לג'וליה, 36 מכוניות כולל כתובות. אנחנו ביום שלישי... לא שזה היה מתוכנן אבל זה רק מראה לך את האבסורד שאנחנו חיים בו. ביום שלישי הופענו כאן אם אותו צוות הילדים, בסביבות 200 ילדים מכל המגזרים ושחקנו כדורגל.
עודא חילמי: היה אמור להתקיים במגרש שלנו טורניר נגד רומא ואינטר ובכל זאת עשינו את הטורניר פרנציפ לתג מחיר, וכל מה שעשו, אנחנו לא פוסלים את כל העולם בגלל כמה אנשים שהם שונים מתרבות, ואנחנו מתעסקים בספורט ותרבות הספורט.
קריינות: מבחינתם של הילדים מדובר בהתנסות מקצועית, הזדמנות נדירה לגעת באבק הכוכבים של הקבוצה אותה הם אוהדים.
כארם היימן סאלח: אני אוהב את מילאנו, ואיך שנכנסנו מאוד שמחתי. קודם כל נתנו לנו תלבושת, והיו לנו הרבה טורנירים, אז אני אהבתי את האינטר מילאנו, ואני מעודד אותה מאוד.
יהושע אדי: אני רוצה להיות שחקן כדורגל ובגלל זה אני פה. מזה ארבע שנים אני משחק כדורגל. רק לפני חודש התקבלתי.
רוי שלזינגר: הם שחקנים מצוינים וכל הכבוד להם, שהם ככה מתאמנים ברצינות וזה.
ישראל דברוס: היה ממש כיף היה נחמד לשחק איתם ולראות את היכולות שלהם.
כתב: עשית חברים?
ישראל דברוס: כן, יש לי כמה חברים משמה.
יסמין דרור: כשהם ילדים פה, זה היופי, כשהם איתנו הם שמים את החולצה של אינטר ואתה לא מבחין מאיפה הילד והם בעצמם לא מבחינים. הם מאוד אוהבים את הסמל, את החולצה את הפרויקט, אז הם לא... לא, הם ממש שמחים בזה ועל המגרש לא ראינו אף פעם שום חיכוך. הם כל פעם שואלים מתי המפגש הבא, מתי האימון הבא.
קריינות: כאמור זו הפעם הראשונה שהפרויקט מתקיים בארץ לאחר מספר ניסיונות שלא צלחו בגלל החרמה מצד הקבוצות הפלסטיניות שראו בטורניר עלה תאנה המסווה מציאות של כיבוש ומנרמל אותה.
מסימו סרגני: היו לנו עליות ומורדות כי המצב לא היה כל כך קל כאן, אבל עכשיו אני חושב שגילינו את הדרך הנכונה כדי לעשות זאת ביחד. כדורגל הוא שפה בינ"ל ואתה יכול לנצל זאת כדי לאחד בין אנשים מרקעים דתיים ואתניים שונים.
קריינות: גם השנה הם נתקלו בביטולים של אחת הקבוצות מהגדה, בטענה כי השתתפות בטורניר מהווה נורמליזציה של הכיבוש.
בומה ענבר: כשאתה מסתכל על הצד הפלסטיני, במקום שהוא נמצא, כבוש על ידי צבא הגנה לישראל, מדוכא וחבל להיכנס בכלל למה שהילדים האלה עוברים בלילות, ומה קורה ומי מסתובבים אצלם בלילה וכל זה.
עודא חילמי: אנחנו סה"כ עושים את הדברים האלה בשביל הילדים, להרגיש את הצד השני, לחיות עם הצד השני, זה דו קיום.
קריינות: המשחק הפוליטי שהוריהם של הילדים מנהלים על גבם לא עניין את הילדים. מבחינתם רק הכדור הוא עגול.
ג': אינטר מילאנו מביאה לקרבה ואחווה בין מדינות לטובת השלום. הרעיון של הטורניר מאוד יפה ומקווה שהוא ימשיך. למען העתיד אני מאחל לכל הילדים שיהיה להם מקום לשחק כדורגל, לא בכבישים אלא מגרשים מסודרים.
יפתח דרור: חשבתי שהם אחרים ממני והם לא אחרים, הם אותו דבר. אני חושב שהמפגש הזה עם הפלסטינים הוא טוב מאוד כי זה מפתח את הכדורגל וגם את היחסים.
כארם היימן סאלח: שיחקתי עם חברים שלי, שיחקנו כדורגל, היה נחמד ויפה, אני מקווה שיהיו הרבה טורנירים לאינטר מילאנו .אני מרגיש שכולנו אותו דבר כולנו בני אדם, לא משנה יהודי או ערבי, או כל דת אחרת.
קריינות: אמנם בישראל מדובר בשבירת המחיצות בין הדור הצעיר לקבוצות שנמצאות בעימות, אך אינטר מילאנו לקחה על עצמה אחריות תאגידית לפעול במישור הגלובלי גם בתחומים אחרים.
מסימו סרגני: לא רק באזורי סכסוך, אבל גם באזורי סכסוך, אנחנו משתמשים בכדורגל לצרכי קידום חברתי, כמו גם בנושאים של בריאות, חינוך, זה תלוי במדינה. אנחנו עובדים גם בלבנון ובאיראן. איראן כרגע בהקפאה אבל אנחנו נחדש שוב השנה.
כתב: אתם מחכים שיחתמו על הסכם הגרעין?
מסימו סרגני: לא אנחנו מחכים להסכם עם פדרציית הכדורגל.
קריינות: אז מה יקרה יום לאחר שיקפלו את חולצות הקבוצה? ג' יחזור למציאות של מעצרים ליילים והפסקות מים, ישראל אולי יחזור לביתו וילווה את אחיו הבוגר בדרכו לבקו"ם ואולי במהלך שירותו יתקל באחיו של ג' במחסום? ואולי, משהו מהחוויה הזאת, של משחק משותף באותה הקבוצה, מסירות זה לזה והתקפה משותפת, משהו מהחוויה הזאת ישקע, ויצמיח אותם להיות שגרירים של שינוי בבגרותם.
מגישה: איכשהו, כשמדובר בילדים, אנו זוכים לרגע של אופטימיות.
מסך הזכוכית
מגישה: זה לא סוד, שהסיקור החדשותי בישראל מדיר מהמסך קבוצות רבות בחברה. במהדורת החדשות המרכזית של יום שישי "היומן" בערוץ הראשון, לקחו את העניין צעד אחד קדימה ובגדול. איילה חסון, מנצחת כביכול על "התזמורת", שמורכבת כולה ממומחים גברים ומעונבים וכתבותיהם. הנושאים שבחרו בערוץ הראשון לשם במרכז, כמעט כולם, איך לא, על גברים.
איילה חסון: פרשת אשכנזי: החקירה נגד אשכנזי וסביבתו.
מגישה: הפרשה הגברית שלא יורדת מהכותרות.
איילה חסון: אמיר בר שלום יש לך גם כותרת מהפרשה?
אמיר בר שלום: בדיוק כן, בהמשך של פרשת אשכנזי השבוע נחקר הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.
מגישה: על המועמדות לנשיא. הפרשן מדווח על המועמדים הגברים.
איילה חסון: בועז שפירא, ערב טוב.
בועז שפירא: שלום שלום.
איילה חסון: כתבנו לענייני מפלגות אז מה קורה בעולם הנשיאות?
בועז שפירא: אז לפני שבוע בזמן הזה היה לנו את סילבן שלום, במהלך השבוע יהיה לנו את דוד לוי, לראש הממשלה בעת הזאת אין מועמד משלנו.
מגישה: המועמד לנשיאות פרופ' דן שכטמן הוזמן לאולפן, איילה חסון, מצטדקת.
איילה חסון: הזמנו את כל המתמודדים לנשיאות. הפוליטיקאים העסוקים בארוחות השבת, הגברת דורנר אמרה שהיא עייפה מאוד.
מגישה: רמז לכך, שאם היא כבר עייפה במרוץ, מי יודע איך היא תעמוד בתפקיד הרם. הפרשן לענייני חוץ - יספר לנו על עוד גברים.
עודד נהארי: גם אני בענייני נשיאות, אבל נשיאות של אוקראינה ורוסיה.
מגישה: על פוטין וממשלתו, ועל החבירה למנהיג של סין והשפעתם יחד על אירופה. לפרשן עודד שחר, יש כותרות, גם הן, על גברים.
עודד שחר: שתי כותרות: קודם כל לפיד מפרסם הודעה ואומר "אין לנו דבר נגד הלוחמים".
מגישה: אם לרגע נדמה שמוצו הפרשנים הפוליטיים בערוץ, אז הנה הגענו לפרשנים המיובאים, מרשת ב'.
איילה חסון: שלום חנן קריסטל.
חנן קריסטל: ערב טוב איילה. התנועה לעצירת ריבלין בהנהגת ראש הממשלה ושר החוץ.
מגישה: עד כאן ההקדמה, נושאי המגזין לא מבטיחים שינוי.
איילה חסון: אלה הנושאים והכתבות ביומן הערב, הנה:
מגישה: על ביקור האפיפיור - הכתב ריאד עלי, והמרואיין המרכזי בכתבה - כולם גברים. הכתב זיו רייף, על האמן אליעזר בוצר.
אליעזר בוצר: אני הזוי קיצוני, פנאט משיחי, תלוש כוחני.
מגישה: הכתב אלון שרביט, איך לא, על האוהדים השרופים של מכבי תל אביב.
מגישה: גם בחדשות הקשות, הדיווח הוא על גברים.
איילה חסון: תחילה לחדשות היום. ראש הממשלה בנימין נתניהו אומר כי... חוסל ראש ארגון הטרור במצרים האחראי בין השאר לירי רקטות... שר האוצר יאיר לפיד מנסה להרגיע את הרוחות במלחמה על תקציב הביטחון... בתאילנד יום לאחר ההפיכה הצבאית החונטה מנסה להחזיר את החיים למסלולם... נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אומר היום שהמשבר באוקראינה התפתח למלחמת אחים של ממש...
מגישה: לקינוח החדשות הקשות, אפשר להתנחם סוף סוף באישה.
איילה חסון: הסופרת יהודית הנדל, כלת פרס ישראל, הלכה לעולמה בתל אביב בת 93. הנדל כתבה על חיי חיילים בימי מלחמה.
מגישה: עד שכבר יש אישה במהדורה של הערוץ הראשון, מדובר באישה שנפטרה. לא צריך להתאמץ לראיין אותה, מביאים לנו אותה מהארכיון, בכתבה שאיך לא, הוכנה על ידי במאי גבר. הפינה הנשית במהדורה, שמורה ל"אמהות אובדות" - כתבתה של יפעת גליק, שיצאה לחופשת לידה, ועוסקת בתסכול של האמהות בחזרתן לעולם העבודה, עולם כמובן שבשליטת המעסיקים הגברים.
יפעת גליק: יש לי בבניין שש אימהות שביחד אנחנו הולכות לחתום בלשכה.
מגישה: איילה חסון, על תקן גולדה מאיר, מספרת לנו על הקושי של האמהות הטריות.
איילה חסון: יפעת גליק על דלת הזכוכית הנטרקת פעם אחר פעם, בפני האימהות הטריות.
מגישה: כאן ובפינת "התחזית" תוכלו לראות נשים. שום דבר שמשפיע על החיים שלנו, שום דבר שמשפיע על המציאות בישראל. לסיכום: במהדורה שאורכה שעה וארבעים ראינו כתבה על אמהות שמתקשות לחזור לעולם העבודה וכתבת ארכיון על סופרת שנפטרה. היעדר ייצוג נשים על המסך אינה הסיבה לפרוק רשות השידור והקמתה מחדש. אבל זה יהיה מעודד אם מקבלי ההחלטות, שכמובן יהיו גברים, יציצו באייטם הזה, וינסו לעשות משהו בעניין, בבואם להקים את הרשות מחדש. על ארגוני הנשים ועל "תא העיתונאיות" שקשורים בקשר הדוק עם ערוצי התקשורת וחוששים לא פעם מלבקר אותם, נמשיך לשמוע בפרשות אמנם חשובות, כמו המחאה נגד עמנואל רוזן, אך אם מהדורה מרכזית, בערוץ הראשון, נראית כפי שהצבענו עליה, אין ספק שגם להם, נותרה עבודה רבה.
מחמלה לפעולה
מגישה: ולנושא אחר לגמרי. מעל רבע מיליון בעלי חיים עוברים ניסויים בייסורים בישראל, רובם מומתים בתום הניסוי. הניסויים במעבדות מתבצעים על מינים רבים של בעלי-חיים, החל ממכרסמים וכלה בכלבים, חתולים, סוסים וקופים. השבוע קיימו הארגונים המתנגדים לניסויים הללו מיצג והפגנה בלב תל אביב.
עו"ד יונתן שפיגל: הם מורעלים, נחתכים, נצרבים, נשרפים, מוטבעים, נחנקים, מורעבים, מוצמאים, עוברים התעללויות נפשיות ופסיכולוגיות ועוד אלפי מיני מעשי סאדיזם שהופכים את חייהם שהופכים גיהנום עלי אדמות.
אורי שביט: במהלך כל חודש מאי בעצם, מעלים למודעות הציבורית את נושא הניסויים בבעלי חיים, תחום חשוך ואפל, אולי אחת הפינות האפלות ביותר בחברה האנושית.
אורן בן יוסף: ענן כבד של חוסרי ידיעה, מחסה את התעשייה הענפה של ניסויים בבעלי חיים.
עו"ד יונתן שפיגל: מי שמבצעים את הזוועות האלו מכונים בחברה ובתרבות שלנו "מדענים", במרכאות.
אורן בן יוסף: מי יודע מה באמת קורה שם? כמה צרחות נשמעות במעבדות הנסתרות מהעין ומהאוזן?
עו"ד יונתן שפיגל: חברה בה מותר לעשות מעשים שכאלו, היא חברה חולה מיסודה. היא חברה שמתירה לחזק, רק מכוון שהוא חזק יותר, לרמוס את זכויותיו הבסיסיות ביותר של החלש.
אורי שביט: למעשה מי שמפקח על הניסויים בבעלי חיים, זה מי שמבצע את הניסויים בבעלי חיים.
עו"ד יונתן שפיגל: חברות הקוסמטיקה, התרופות, האוניברסיטאות שמקבלות מענקי עתק, ציידי וסוחרי בעלי החיים.
אורי שביט: למעשה אחד הדברים שדו"ח מבקר המדינה קבע לאורך כל הדו"חות השנתיים, שיש ניגוד אינטרסים, ניגוד עניינים מוחלט, בעצם אפס פיקוח, לא על ביצוע הניסויים, לא על אישור הניסויים.
עו"ד יונתן שפיגל: לכן אחריות להפסקת העוול הנורא הזה מוטלת עלינו, הרוב שהוא בדרך כלל דומם. השתיקה מול הרוע הזה היא איננה אלא שיתוף פעולה איתו.
ד"ר אסף הרדוף: אין לנו שום תקווה לשינוי חוץ מהשינוי החברתי, הבחירה שכל אחד ואחד מאתנו עושה לא לממן ולא לצרוך מוצרים שהופקו בהתעללות אכזרית מאין כמוה, שאנחנו יכולים רק לדמיין.
יומולדת לכיבוש
מגישה: ולפני סיום, נספר כי ביום שישי, 6 ביוני, יקיים הארגון "שוברים שתיקה" אירוע לציון 47 שנים לכיבוש של 67, ועשור לקיום הארגון. בעשור האחרון, קרוב ל-1,000 חיילות וחיילים הציגו את עדותם האישית מתקופת שירותם הצבאי, במסגרת של כיבוש ודיכוי: שגרה של אלימות, התעמרות, פגיעה ברכוש ובנפש, תחושת סכנה ומתח מתמיד. באירוע, יוקראו עדויות חיילים במשך עשר שעות, מעל במה בכיכר הבימה בתל אביב, במטרה להוציא את העדויות מהחוברות המודפסות ועמודי האינטרנט, אל המרחב הציבורי.
עד כאן סדר חברתי להפעם, נתראה במהדורה הבאה.
הוספת תגובה לכתבה