תמלול הכתבה: בסירובי אני מנכיח שיח של שלום

קוראים לי סער יהלום. אני בן 18 ממושב בארותיים באיזור נתניה וב-11 בפברואר אתייצב בלשכת הגיוס בתל השומר ואכריז על סירובי להתגייס לצבא.

אני מסרב לשרת בצבא מתוך התנגדות למדיניות ממשלת ישראל של כיבוש והחזקת האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים תחת משטר צבאי. הצבא הוא כלי מרכזי לדיכוי העם הפלסטיני, הוא כלי לשימור המשטר ההגמוני, הקפיטליסטי, המדכא בתוך החברה הישראלית. הכיבוש הוא לא סתם פרויקט קטן שהצבא מוציא לפועל, הכיבוש הפך לפרויקט המרכזי סביבו סובב הצבא. וכל חייל שמשרת במערכת הזאת לוקח חלק במדיניות של הכיבוש. הצבא הישראלי, כמובן, כמו כל צבא, מבצע גם פעילות הגנתית וגם שומר על הגבולות. אבל כאשר הצבא פולש למשפחות בלילה בנוהל של הפגנת נוכחות, כשהוא כולא נערה בת 17, כשהוא כולא אסירים פוליטיים כמו ח'אלד ג'ראר, כשהוא הורס בתים של משפחות, הוא רק מייצר את הפיגוע הבא. ואני מסרב לשרת את זה.

בבית הספר אנחנו לא נחשפים לעוולות שקורות בישראל, אנחנו לא נחשפים למה באמת קורה בשטחים, חלק מאתנו לא יודעים בכלל על קיומם של השטחים, על קיומו של הכיבוש. אנחנו לא נחשפים לעוולות החברתיות שקורות כאן, ומתוך כך אנחנו גם לא נחשפים לאופציות שנשארו לנו. הגיוס לצבא, ההליכה בתלם, הנאמנות למשטר הפוליטי הנוכחי בישראל היא ברורה מאליה. אני חושב שבכך שאני מצהיר על הסירוב שלי לשרת בצבא, בכך שאני הופך את זה למשהו ציבורי ופוליטי ופונה לעם הישראלי אני מנכיח את השיח שמבקש שלום, שמבקש צדק, ואני קורא לעם הישראלי לבחור באפשרות הזאת.

אני חושב שכשחברים שלי הבינו שאני מסרב להתגייס לא מתוך עניין אישי שלי שאני לא רוצה להיות בצבא, אלא כאמירה עקרונית של התנגדות למדיניות של הממשלה, של מאבק, אז הם כיבדו אותי גם אם הם לא הסכימו איתי.

כשהתחלתי להתעניין בפוליטיקה קראתי על סרבנים. והסרבנות בעצם גרמה לי להבין שיש פוליטיקה שהולכת מעבר לפוליטיקה של הפרדה, מעבר לפוליטיקה של נאמנות למשטר של דיכוי בישראל. שיש פוליטיקה שאומרת: אם הממשלה הולכת נגד הדרך שלנו, אם הממשלה הולכת נגד דרך של שלום, של שוויון, של שיתוף, אנחנו נסרב לשרת אותה. וזה בעצם העניק לי השראה להיות פעיל פוליטי.

המשפחה בעיקר דואגת לי באופן אישי, כלומר המשפחה לא תומכת בהחלטה שלי, בטח לא במובן הפוליטי, אבל בעיקר יש כאן דאגה אישית אליי. אני משתדל להתכונן כמה שאפשר לכלא. שמעתי מסרבנים אחרים על חוויית הכליאה. אני אורז את הדברים שצריך. לא יהיה קל בכלא, אבל אוכלוסיות רבות סובלות תחת המשטר של הדיכוי בישראל. הפלסטינים בשטחים, האסירים הפוליטיים שנמקים בבתי הכלא הישראליים. כל הקהילות שסובלות מגירוש, מניצול, מאפליה סובלות. במידה ודרך הישיבה בכלא אני אוכל לתרום למאבק החברתי בישראל ולמאבק לשלום, אני עושה את זה בשמחה.

 

סוף תמלול הכתבה: בסירובי אני מנכיח שיח של שלום

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס