כות'ר אבו חמאד מדריג'את

תמלול הכתבה: כות'ר אבו חמאד מדריג'את

אני כות'ר אבו חמאד מכפר דריג'את שזה בנגב, פה בדרום, בין ערד לבאר שבע. בת למשפחה שמורכבת מ-13 נפשות, אני התשיעית. למדתי באוניברסיטת בן גוריון ספרות-עברית ותקשורת. עובדת כמורה בבתי ספר דוברי עברית, מורה לערבית, שזה דרך תכנית "יא סלאם", ערבית מדוברת לכיתות ה'-ו'.
לפעמים אני נמצאת בכל מיני קונפליקטים מול התלמידים, שאפילו אין לי שום מענה להם כי התשובה צריכה להיות ממש ממש מוגבלת.
-איזה שאלות למשל?
-האם כל הערבים כמוך? האם ברמדאן כל הערבים סולחים כמו שאת סולחת? האם את אוהבת אותם או אותנו? למה הערבים עם כיסוי? למה ערבים, הבנות עם החיג'אב, עם הניקאב? כל מיני שאלות... ולמה ערבים שונאים אותנו? למה אנחנו שונאים ערבים? כל השאלות שאפשר לשאול. הם שואלים יותר מזה.
כשהייתה אזעקה אני נאלצתי לקחת את התלמידים שלי למקלט וכל זה צריך להיות בתוך שניות. במהירות לקחתי אותם, ירדו למקלט. אחד התלמידים שאל אותי, "כות'ר את נראית מפחדת". אמרתי לו "כן בוודאי, אני מפחדת. זה מפחיד קצת, אבל זה בסדר זה יעבור". הוא אמר לי "למה שתפחדי? את ערביה, זה לא יפגע בך". ככה הייתי בהלם וגם מופתעת מהשאלה. וראיתי שיש חשיבות לתשובה שלי אז אמרתי לו "כן אני מפחדת ותדמיין לעצמך שאם עכשיו זה נופל פה, הוא יפגע בך ולא יפגע בי? זאת אפשרות? זה הגיוני?" אז הוא אומר לי "לא זה יפגע גם בך", ככה התשובה שלו הייתה. אז אמרתי לו "אני צריכה לפחד, זה מפחיד". אז הוא חזר ושאל "את מפחדת גם על הצד השני או עלינו? את אוהבת אותנו יותר או אותם?" אמרתי לו "גם אתכם וגם אותם". אז הוא אמר לי "איזה מסכנה את, את מפחדת גם עלינו וגם עליהם". וממש התרגשתי מהתשובה הסופית שלו שאני גם מפחדת עליהם וגם מפחדת עליהם וזה נכון. זאת המציאות שלנו, ערביי ישראל במדינת ישראל. אני לא יכולה להתעלם מהצד ההוא וגם מחיי היום יום שלי, שאני עובדת עם אנשים שאני הכרתי, שאני אהבתי, שאני חברה שלהם, שאני גרה איתם, חיה איתם. אי אפשר גם להתעלם מהצד הזה וזאת המציאות של כל ערביי ישראל, אני ככה חושבת.

סוף תמלול הכתבה: כות'ר אבו חמאד מדריג'את