יום שלישי   02-06-2020
תמלול הכתבה: האזעקה היא בשבילי

קריינות: עוד טרם הפסקת האש בשיא הלחימה שמטחי הטילים והפצ"מרים אינם פוסקים, לשר החינוך היה דחוף להצהיר השבוע, כי מערכת החינוך תפתח את שנת הלימודים כסדרה. בהחלט מסר להורים, אבל גם החוצה, אל האויבים, נימק השר. ההצהרה משכה אש מכיוון ראשי הרשויות בדרום ובראשן - אשקלון. אמנם חלק ממוסדות החינוך בעיר ממוגנים, אבל איש לא רוצה לקחת שם אחריות על פינוי מאות ילדים למרחב המוגן בזמן ההפסקה או בהסעות. וועד ההורים העירוני של אשקלון הודיע אז כי ישבית את מערכת החינוך בעיר.

אביבית סימני: ילדי אשקלון לא יפתחו את שנת הלימודים, כנראה, לכאורה, אם זה המצב הביטחוני כרגע, בראשון לספטמבר, אני חושבת שזה קשה גם לנו להכיל את זה.

אייל חסאן: עיריית אשקלון, בתחום הפיזי, תשתיות עובדים פה מסביב לשעון כמו שאתם רואים, אני מאמין שעד ה- 1.9 הכול, או כמעט הכול יהיה מוכן. אנחנו היינו בקשר עם התלמידים בדרכים שונות ומשונות לאורך כל ה"צוק איתן", אנחנו מחדשים את הקשר כעת עם הילדים, אנחנו מכינים את טקס פתיחת השנה.

כתב: מה את עושה כשיש בומים?

דניאל יוסף: אנחנו הולכים למדרגות.

כתב: אתה היית רוצה שהגן יתחיל?

דניאל יוסף: אי אפשר לעשות שום דבר בבית, משעמם להיות תמיד בבית.

כתב: ומה הכי היית רוצה שיקרה?

דניאל יוסף: שלא יהיה יותר מלחמה ושהגן יתחיל.

קריינות: אז נדמה כי פתיחת שנת הלימודים מיועדת יותר למורים, להורים, לפוליטיקאים ואפילו לאויבים, ורק לבסוף עבור הילדים. לאלה האחרונים, מציע שר החינוך תכנית הפגה מיוחדת למשך חודש, עד בוא החגים. לילדים שמייחלים לשוב ולפגוש את החברים, להרגיש שוב נורמאליים, מצפה חפרנות פדגוגית וטחינה של חוויות המלחמה, חוויות שחלקם היו רוצים מאוד לשכוח.

ד"ר יוכי סימן טוב: יהיו ילדים שמאוד יהיו זקוקים לפתוח את ליבם ומאוד ירצו שידברו איתם על מה שהם עברו, ויהיו ילדים שפחות. והמורה צריך להיות ערני אחר כך לראות האם הדילוג נובע באמת מזה שזה "חופר" לו, כמו שאתה אומר, או שבגלל שיושב עליו משהו כל כך קשה שהוא פוחד שאם הוא יפתח את הפה יתפרץ לו כזה בכי שהוא מתבייש בו.

קריינות: "צוק איתן" ייצר אתגרים נוספים למערכת החינוך לבד מפתיחת השנה. ביטויי הגזענות והשנאה מתחו את גבולות השיח הציבורי בזמן המלחמה וזיהמו אותו.

מורה: אבל מה את עושה בכיתה, שיש לנו כיתות כאלה בתיכון עירוני ד', בכיתה שיש בה ערבים ואותו ילד קם ואומר "יאללה שכל הערבים ימותו כבר", ויש בכיתה ערבים!

מורה: אז שואלים אותו, שואלים אותו - אתה מתכוון שעאבד ימות? לא אתה לא מתכוון שעאבד ימות, אז מי כן?

מורה: מי נגד מי, מה זה שמאל מה זה ימין, מה זה אומר עלי, איך אני מחליטה מה הזהות שלי, ואני חושבת שהם מאד מאוד מבולבלים וזה יצא באמירות חד משמעיות.
ההתלהמות היא לא רק בפייסבוק, היא גם אחד כלפי השני בכיתה.

קריינות: בתחילת השבוע נערך כנס של "תנועת המורים" כדי לתת למחנכים כלים לניהול דיונים תחת אש באזורי הקרבות של השסעים הפוליטיים בכיתות וניטרול המוקשים הגזעניים בשיחות בין הילדים.

לאה אפרים: מה אני עושה בתור מחנכת, מורה, שאני רוצה להביע את מה שאני רוצה להגיד, את מה שלאה אפרים רוצה להגיד? מה אני עושה עם זה? האם אני אומרת? האם אני שותקת?

מורה: לפעמים אנחנו לא יכולים לשתוק, לא תמיד אפשר לשתוק

לאה אפרים: אז כאילו מה, אני "עובדת עליהם"?

מורה: אני מרגישה שאני באה באחד בספטמבר, לא, אני רוצה להיות אופטימית אבל זה לא שעת חינוך מלפני שנה או שנתיים, זה משהו שונה מה שקרה הקיץ.

עידית שעשוע: התחושה היא שחזרנו 30 שנה אחורה, שלושים שנה לשיח לאומני, שיח מתלהם, שיח גזעני, שיח שלא רואה את האחר, ואנחנו רוצים להפוך את האחר - האחר הוא אחי.

מורה: אני שנה שעברה חוויתי כיתה מאוד קיצונית, ולפעמים עמדתי קפוא, אבל החלטתי לנקוט בגישה שאומרת אני לא הולך לפרק את הדעות שלהם, אני הולך לשאול אותם שאלות ושילכו ויתווכחו בהפסקה. השיא היה בקבוצת הווטסאפ שלנו כשאחד התלמידים העלה סרטון שבו מתפוצץ ערבי, אני מאוד הייתי נגד והורדתי את הסרטון.

קריינות: אחד המיזמים החינוכיים שנוצרו לאחרונה הוא "חמ"ל השפיות" מיזם שמטרתו ליירט פוסטים ועמודים ברשתות החברתיות הנגועים בגזענות והתלהמות קיצונית, מתוך הבנה שזירת הרשת בלתי נשלטת לחלוטין ומהווה אקס טריטוריה למערכת החינוך.

גילי רומן: השיח משתנה והרשתות מכניסות אותנו למציאות חדשה שאין לנו שליטה מלאה בה, אנחנו צריכים ללמוד שהזמנים משתנים ואין לנו שליטה לא במציאות ואם היינו חושבים בעבר שכל מה שקורה בכיתה זה מה שקורה במציאות, היום קל לנו לראות שזה לא כך, ודברים שפעם היו אומרים פשוט כשיוצאים מבית הספר או בהפסקה, אז היום אנחנו יכולים פשוט לראות אותם ולקרוא אותם.

ד"ר יוכי סימן טוב: אני חושבת שמצב של לחימה הוא מצב שמקצין הכול. אם מורים מרגישים שהם לא יכולים להביא שיח כזה לכיתה זה חבל מאוד.

מורה: מה קורה בגיל הזה לילדים? מה קורה להם?

מורה: לא פשוט להם לקבל את השונה.

מורה: הם שופטים את עצמם על פי המשקפיים הספציפיים שלהם, אין אין, הם לא מוכנים להיות קשובים אחד לשני לדעות. זאת אומרת אנחנו צריכים קודם להעביר אותם את התהליך – לראות את השונה, לקבל את השונה, להיות סובלני לשונה. ברגע שהם יהיו שם אז גם נוכל להשמיע את הדברים.

קריינות: מעבר לצורך החינוכי בהפגתיות לילדים שנגזל מהם החופש הגדול, על משרד החינוך יהיה לגבות את המורים ולמגן אותם ביציאתם למערכה החינוכית, החשובה לא פחות מזו הביטחונית.

סוף תמלול הכתבה: האזעקה היא בשבילי

כתבות ווידאו חדשות מערוצי הטלוויזיה החברתית

  כתבות ווידאו שחבל לפספס