תמלול הכתבה: עבד אל-סלאם בני עודה – קולות מהבקעה
עבד אל-סלאם בני עודה: כשאני מביט בשרידי הבית, אני נזכר בכל רגע, חיובי או שלילי, שהעברתי בתוכו. אני מתגעגע לכל דבר בבית – איך היינו יושבים יחד כל המשפחה, איך צחקנו, שיחקנו ובילינו כולנו במשותף. נגיד, אחרי שאחי התחתן וסיפר לנו שאשתו בהריון, התמלאנו באושר ועשינו מסיבה בבית הזה.
שמי עבד אל-סלאם ואני תלמיד בבית הספר. לא ציפינו שהם יגיעו ויהרסו את הבית. חזרתי מבית הספר, ראיתי את ההרס ופשוט לא האמנתי. שפשפתי את עיניי, חשבתי שזו לא המציאות. אני עדיין לא מאמין. פחדתי מאד על עצמי ועל המשפחה שלי דבר ראשון. ראיתי את אשתו של דוד שלי, היא התבוננה במתרחש ואז התעלפה מההלם. התקשרנו לאמבולנס, והוא הגיע ולקח אותה לבית חולים. אבל כולנו נמלאנו פחד, זו לא הייתה רק היא. כשאני חושב על האחים הקטנים שלי, אני דואג מבפנים שכשהם יגדלו הם יסבלו כמו שאני סובל. בעתיד אני ארצה לעסוק בתחום זכויות האדם, כדי לעזור לאנשים שעוברים דברים דומים.
המשפחה שלי חיה פה כבר 53 שנה, כל החיים שלנו כאן, אין לנו מקום אחר ללכת אליו. אני אוהב הכל בכפר. כאן צמחתי וגדלתי, למדתי בבית הספר. אני רוצה לבקש רק דבר אחד - תחזירו לנו את הבית שלנו. רק את זה אני רוצה לומר, זהו.
סוף תמלול הכתבה: עבד אל-סלאם בני עודה – קולות מהבקעה
